אפילוג 1

126 4 0
                                    

אני הראל (שם מוזר קצת לא?)  , 17 , מפתח תקווה וזה הסיפור על החיים שלי.
נולדתי בת בכורה ואחות ל4 אחים . משפחה ממוצעת , עמידה ושומרת מסורת . הורים טובים שלא מפסיקים להשקיע . ממוצע ציונים ממוצע ביותר . אוהבת לצייר ולראות נטפליקס .
את חיי התחלתי בשכונת עוני ( יותר נכון פיתוח) באלקנה שבשומרון . בבית יחסית קטן (יותר נכון קראוון) בו אני ואחי הצעיר נולדנו .
ואז , אבא התחיל להצליח . אבא הוא אופטומטריסט ובעל חנות משקפיים , ואמא היא מורה לאומנות (הכישרון ממנה) וכרגע מסיימת תואר שני בטרפיה באומנות . ועברנו מהשכונה הקטנה שלנו לפתח תקווה .
להיות בבית שומר מסורת זה לא קל ולא פעם ולא פעמיים מתערר הביטחון והרצון למרוד לפעמים בוער . הרבה שאלות שלפעמים אין תשובה , זה לא רק שמירת שבת , שמירת כשרות והקטע שללכת עם חצאיות . לא נולדתי למשפחה מחמירה בחיים לא שמרתי נגיעה מבנים ויש לי חיי חברה נפלאים , זה שאני לומדת בבית ספר של בנות לא הופך אותי  ומגדיר אותי , אני שווה בן שווים , אפילו רוב השכבה שלי מתגייסת לצה"ל ואם להודות באמת להיות בבית ספר של בנות זה לא כלכך נורא , האומנם ישלך פחות ניסיון עם בנים אך בסופו של דבר זה הדבר הכי טוב שקרה לי הרי אני כל יום באה לבית ספר עם פיגמה , אין את הצורך להשקיע . אבל כמו שבית ספר של בנות זה דבר טוב , זה גם יכול להיות דבר רע .

בכיתה ד' הכרתי חברות  (היום חברות לשעבר) בפעם הראשונה היו לי חברות . גדלתי בתור ילדה לא מקובלת בכלל . יותר מנסה להתחבר והעוף המוזר של החבורה, פשוט לא ידעתי איך להתמודד . בנוסף , בכיתה ד' ניכנסתי לבני עקיבא , בו מסתובבים גם עם ה-" בנים" . רק שבנים עם לא בנים ובנות לא בנות יכולים ויכולות לפגוע . 

ואת הפגיעות הנוראות מכל חוויתי בכיתה ט' לאחר שרבתי עם חברותי הקרובות בגלל ריב טיפשי , עברתי לכיתה המקבילה וניסיתי שוב , למצוא חברות.



נסיך האופלWhere stories live. Discover now