אפילוג 2 - החרם

59 4 0
                                    

תהיתם לעצמכם מזה ההרגשה להיות מוחרם ? חלקכם יגידו שכן , כי זה דבר נפוץ בימינו וזה עצוב . אבל מי שלא , תהיתם לעצמכם מה קורה שבמקרה אמרתם את המילה הלא וכל הכיתה מתנפלת עליכם? תהיתם מה קורה שבנים צוחקים על השם שלך או על הגוף שלך בהיותך ילדה מלאה? שמרכלים עליך מאוחרי הגב וצוחקים? או אולי שבטיול שנתי נתרקת לך את הדלת של החדר בפרצוף? או שאולי בכלל אתם בצד שצוחק ? אני לא יכולה לדעת .

אני זוכרת את הרגעים האלו . רגע ורגע ולא מוצאת את המילים להתחיל או מאיפה .
אלו שלושה סיפורים שונים וכולם בסוף מתחברים ביחד .

* * * *

"הראל זה שם של בן"

לא ממליצה להיות  העוף המוזר בחבורה . אני מתולתלת שיער (יותר נכון שיער כבשה), קצת בלונדינית , עיניים ירוקות , אף קצת גדול ופה קטן יחסית . לא גבוהה מידי . וכן... קצת מלאה.
מה זה אומר להיות מלאה ? הכל יותר מוגדל - החזה הידיים ומלא צלוליטיס וקשה למצוא בגדים , לפעמים הבגד טוב לך בידיים אך לוחץ לך בחזה . וכל זה מוביל ל- ביטחון עצמי נמוך (כאילו לא מספיק הקטע החברתי) אז למה את לא עושה משהו? אתם מן הסתם שואלים , אבל חכו לכל שאלה יש תשובה.

ניסיתי להתחבר לחבורה המקובלת בסניף שלי בבני עקיבא וכמובן בשביל להכנס לחבורה מקובלת הבנות צריכות אישור דרך .... הבנים.
ובהיותי ילדה חדורת מטרה כמובן שבאתי לדבר איתם אך הם בתגובה ראו אותי בתור טרף קל ומטרה קלה לרדת עליה . ופה זה מתחיל אני זוכרת עד היום את מילותוהם מילה במילה : " הראל זה שם של בן " "את בטוחה שתצילחי לעשות את זה את יודעת את קצת גדולה מידי" " היי הראל ,תומר אמר לי שהוא רוצה אותך" ואני בתור ילדה . רק סופגת וסופגת ,חדורת מטרה . "איך היה בסניף " אמא הייתה שואלת .
"מעולה" עניתי ,ולא הוספתי מילה .

* * * *

"אני לא רוצה שהיא תידבק אלינו - בואו ניברח"

חיי האי מקובלות זה חיים לא כיפים . זה להיות צבועה לאנשים , להתחבש כמוהם , לדבר כמוהם ופשוט להיות לא אתה . את זה הבנתי רק מאוחר יותר . קשה להיות שם בכאילו אבל בתאכלס לא קובעים איתך ולא מזמינים אותך לימי הולדת כאילו אין לך לב ורגשות , סתם בובה על עץ וכשלא צריך משליכים הצידה ובוחרים את הטרף הבא .

רציתי באמת שרציתי להיות בחבורה שלהם , הם היו בנות טובות . רציתי להוכיח לאמא שיש לי חברות , באמת שרציתי . ידעתי שיהלי , עינב ושחף לא אוהבות אותי , אומנם הכרחתי את עצמי שלא. באמת קיוויתי שבני אדם הם טובים , אך  בטיול שמעתי את עינב אומרת להם" אני לא רוצה שהיא תידבק אלינו , היא נידחפת לכל מקום - בואו ניברח ממנה" ופה הלב נישבר , נישבר לרסיסים. לא פעם ולא פעמים חלמתי להיות חברה של עינב , וקיוותי שאי פעם ניהיה חברות , הערצתי אותה . ופתאום לשמוע מילים כאלו , אני בסך הכל רציתי להיות חברה שלכם ! מה כבר עשיתי ! רציתי ליצעוק אך רק שתקתי , ספגתי .

עד שיום בהיר אחד , אלי אחת מחמישיה של הבנות אליה רציתי להכנס ניגשה אלי ואמרה
" הראל , את יודעת שאת מהממת ואת ילדה טובה , אבל אנחנו חבורה כבר הרבה זמן ואת מנסה להכנס אנחנו שמות לב , אבל יש עוד הרבה בנות חוץ ממנו ואת קצת לוחצת יותר מידי . בואי ותיפתחי תעיניים , יש הרבה בנות שמתות להיות חברות שלך " .  ובאמת התחלתי לפתוח את עייני, רק פתחתי אותם וגם את הפה כנראה , פתחתי יותר מידי .


נסיך האופלWhere stories live. Discover now