בשביל אנבת', תמיד

פרק 18

אז... אני יודעת שלא זמן לא עלה פרק ואני מתנצלת על זה. רציתי לומר תודה לכל האנשים שעודדו, כתבו תגובות והצביעו, ריגשתם אותי מאוד.
תהנו.

פרסי עלה אחרי דארקו לרכבת להוגוורטס, מושך אחריו את המזוודה שלו.

דראקו התנצל מראש ואמר לפרסי לפני כן שהוא לא יוכל להישאר עימו על הרכבת מכיוון שהוא נבחר להיות מדריך ועליו לשבת עם המדריכים.

לאחר שדראקו עזב פרסי קלט כי הוא חש בודד מעט, לא שהוא היה מודה בפני דראקו שהוא נהנה מהחברה שלו.

פרסי נדחף לפתע על ידי תלמיד שעבר, הדבר העיר אותו מהירהוריו. הוא משך אחריו את המזוודה וחיפש מקום לשבת.

הוא מצא תא ריק, סידר לו מקום נוח ונרדם.

הוא ראה למולו ארבעה גברים, שלוש גברים העומדים אל מול אחד.

שלושתם היו בעלי שיער שחור, הם החזיקו בידיהם שרביטים, מכוונים אותם לעבר בחור זהוב שיער שעמד למולם. הבחור היה מוכר לפרסי, הוא לא ידע להגיד מאיפה.

הוא התבונן בהם במבט עצוב ומאוכזב, מניד בראשו.

"אתם קוסמים ועברתם את הנהר בעזרת קסם. עבדתם עלי." זו לא הייתה שאלה, נראה כי זאת הייתה עובדה.

מאחוריהם היה גשר מעל נהר, הגשר היה נראה משונה. פרסי ידע איכשהו, בלי לדעת כיצד ידע זאת, כי הגשר היה עשוי מקסם. בנוסף הוא ידע באותה דרך מיוחדת, כי היה אסור על אותם אנשים לעבור מעל אותו הנהר.

"מוות, מה רצונך? כבר עברנו את הגשר, אינך יכול לקחת את חיי ואת חיי אחי." קרא האמצעי, מניף את שרביטו לפנים.

כעס רב היה בעיניו של מוות עד שבגע אחד הוא נעלם ולפתע נראה היה כי עלה חיוך קטן וערמומי על פני מוות, החיוך היה מרופרף ולא נראה כי איש מבין האחים ראה אותו.

"נוצחתי," קרא המוות "על ידי שלושה אחים. חמקתם ממני, בוודאי הנכם קוסמים חזקים מהיכן שהגעתם. חיכיתי שנים לראות מי יצליח לעבור את הנהר."

המוות המשיך והילל את אותם אחים, החניף להם והחמיא להם בעוד פרסי ראה את כעסו מבעבע מתחת לפני השטח. האחים נרגעו והורידו שרביטיהם כאשר ראו כי לא מתכנן המוות לפגוע בהם.

לאחר מכן הוא הציע להם מתנה, פרס על שזכו לחמוק ממנו.

האח הראשון ביקש שרביט, שרביט חזק שינצח בכל קרב, שרביט שיהיה ראוי למי שהביס את המוות. המוות ניגש את אחד העצים, שבר ממנו ענף. הוציא מכיסו דבר מה והכניס לעץ, הוא מימל כמה מילים והושיט את השרביט שזהר בידו לאח הראשון. האח הניף את השרביט אל העץ והעץ התפוצץ ונעלם בתוך שניות, האח הנהן כמאשר את איכות השרביט.