שלום לכולם! סליחה שלוקח לי לעלות פרקים~
מקווה שתאהבו ושתהיה לכם קריאה מהנה!
***
לילה
שפתיו החמות היו צמודות לשלי כדבק. המגע הנעים העביר בי צמרמורות ולא יכולתי, שלא להגיב. הפחד ההוא ששרר בי המשיך לבעבע, אך לא נתתי לו את השליטה מעליי. לא נתתי לפחד שלי לשלוט על הגוף שלי. במקום זאת נתתי את הכוח לגבר, שהידק כעת את אחיזתו סביבי, באופן מוחלט. הוא חיבק אותי והצמיד את גופו לשלי. יכולתי להרגיש את הזקפה שלו כנגד בטני והחיכוך המחשמל בין הגוף החם שלנו.
השחלתי את ידיי סביב למותניו והטיתי את ראשי לצד, פותחת את פי לרווחה. הלשון שלו חדרה פנימה וליטפה את שלי. טעם מתוק של בירה חמוצה מילא את פי - מוזר ועם זאת גם טעים. אחת מידיו עלתה במעלי גבי, אל עורפי ואחזה בי במקומי, דבר שגרם לי להיאנק. בעוד שהיד השניה שלו, ירדה למטה ואחזה בגבי התחתון. הוא הצמיד אותי לגופו והרים אותי לגובה שלו, מזדקף תחת מגע ידי.
צליל נשכח עלה מהחזה שלי. צליל שלא חשבתי שהיה לי. נאנקתי בשנית, גניחה שקטה, אחת שהוא תפס בין שפתיו. אחת שלא שמעתי מזה שנים רבות. אלוהים, אני נהנתי. אהבתי את זה, שהגוף שלי הגיב למגע ידיו של גבר אחר. והמוזר מכל, היה שהרגשתי בטוחה. לעזאזל, המניאק הזה גרם לי להרגיש בטוחה ומלאת עונג.
חייכתי ונשכתי את שפתו התחתונה, לפני ששחררתי ונישקתי אותו שוב ושוב בנשיכותיי הקצרות. הוא ציחקק בתגובה וגרם לי לגחך מבעד לטיפשות שתקפה אותי. כן, היינו במקום ציבורי, ההפך הגמור מהפעם הקודמת בה התנשקנו בה. אבל עדיין, לא יכולתי לעצור בעצמי, לא הייתי מסוגלת להתנתק ורציתי עוד. לעזאזל, דרשתי ממנו עוד, כאשר משכתי את שערו בכל כוחי.
"מה... מ-מה לעזאזל!"
התנתקתי משפתיו והסטתי את מבטי לצד, אל הכניסה של המסעדה, פוגשת בעיניה המצומצמות והכהות של תאיר. פאק... פאק. פאק. פאק. פאק. ליבי פעם בחוזקה ואוזניי נסתמו. יכולתי להרגיש את עורי החם מתקרר כנגד האוויר הקר שעטף אותנו. הרגש הנפלא שחלף בינינו עלה ונעלם מעל לראשינו וכל מה שנותר, היו נשימותינו הכבדות.
ליקקתי את שפתיי הרטובות. יכולתי להרגיש את זרועותיו מתחזקות סביבי וטפחתי קצרות על כתפו של רונן, בכדי שישחרר אותי וינתק אותי מאחיזתו. אלוהים, אפילו לא הבחנתי בכך שחיבקתי את צווארו באחת מידיי ונאחזתי בו בחוזקה.
"איןןןןן... אין, פשוט ידעתי - כעלק, שיחה עם הורה, היא אומרת לי!" היא שילבה את ידיה על החזה שלה, מעבירה מבט עצבני וישיר בינינו. "מה לעזאזל, יא-חצופה... משקרת לי ככה בפרצוף! רצה עם האידיוט הזה מאחוריי הגב... הו, ועוד עם רונן בוזגלו - זה החרא שאת בחרת לעצמך-"
YOU ARE READING
לילה ללא הבטחות | ספר 2
Humorספר שני בסדרת "ההבטחות" עשר שנים היו אמורות לרפא את הכל, אבל לא בשביל לילה. אמרו לה שהכל יעבור. שעם הזמן, הכאב יעלם והזכרונות יעלו בלהבות ויתאדו לתוך החשכה של הלילה. אבל זה עוד לא קרה. הכאב מעולם לא עזב והיא ידעה שהוא לעולם גם לא יעזוב אותה. ולמרות...
