לילה ללא הבטחות | ספר 2

פרק יז

שלום לכולם:)

נשארו עוד שלושה פרקים - אני מקווה שתאהבו ותודה על הסבלנות♡

שתהיה לכם קריאה מהנה~

***

לילה

אם הייתי יודעת בעבר שלי שלירות בדברים זה כיף ענקי, הייתי עושה את זה לפני שנים. שתי ידיי אחזו סביב הנשק וכיוונו אותו ישר מעבר לדלפק על מתחם היריות. כמובן שלא פגעתי בשום מטרה, אבל התחושה הזאת עדיין הביאה לי לסיפוק מוחלט. אוזניי היו מכוסות באוזניות ענקיות שחסמו את הצליל הנורא של היריות ומפרקי החלו לשרוף מרוב התנוחה המקובצת איתה אחזתי את הכלי באוויר.

"ידעתי שתאהבי את זה!" שמואל צעק לעברי, דבר שגרם לי להסיט את מבטי לעברו. "חתיכת סדיסטית מטורללת..." הוא לא אמר את זה בקול, אבל עדיין יכולתי לראות את התנועה הברורה של שפתיו. סובבתי את הנשק לעברו, דבר שגרם לו להתכופף ולכסות את ראשו בשתי ידיו. "צחקתי, יא מטורפת אחת!" הוא החזיר. קולו הזועק נשבר באמצע, דבר שגרם לי לצחקק בחוסר שליטה.

חייכתי לעצמי בסיפוק, לפני שהורדתי את האוזניות והנחתי את הכלי על הדלפק לפניי. "אם הייתי יודעת שזה ירגיש ככה, הייתי עושה את זה כבר קודם..." משכתי את השיער והידקתי את הקוקו על קודקוד ראשי.

"את מדברת על היריות או על הסקס עם רונן..." שמעתי את המילמול השקט של שמואל, בזמן שהוא הוריד את האוזניות שלו והניח אותם לצד הרובה שלי. "או על שניהם...?" הוא חזר להביט בי במבטו העגול והציני.

"אתה מת שאני ארה בך היום אה?"

"מה כבר אמרתי?" הוא החזיר במשיכת כתף.

"אני אראה לך, מה אמרת!" פלטתי, מרימה את האקדח לידיי.

"אני רואה שאת נהנית..." שמעתי והסתכלתי אחורה. רונן התקדם אליי. ידיו דחופות לתוך כיסי מכנסיו האלגנטיים, נותנים לו את המראה הנאה שלו. מניאק, רציתי לקלל אותו כנגד הסומק שהתפשט על לחיי. "מה... את רוצה לירות גם בי?" הוא השפיל את פניו על האקדח שהיה כעת מכוון אליו, מבלי שאשים לב אליו.

"לעזאזל..." הנחתי את הכלי בחזרה על הדלפק.

"היא מסוכנת, זאתי..." פלט שמואל ברטט.

"אתם מסתדרים, תגידו?" הוא שאל, עוצר לידי וסוקר את המתחם הריק. "את לא פגעת בשום מטרה-"

"תודה באמת. יכולתי לראות את זה גם בעצמי, איינשטיין." הנפתי את ידי לעבר המקום וניערתי את ראשי לשלילה. "אתה לא חייב להצביע על חוסר הכישרון שלי, אתה יודע... תהיה נחמד-"