שלום לכולם:)
בפרק הזה יהיו תכנים מיניים (סוף כל סוף), ראו הוזהרתם;)
שתהיה לכם קריאה מהנה~
***
לילה
"אני רוצה אותך..."
קולו העמוק התנוסס ברחבי החדר, מהדד עמוק בתוך החזה שלי. ליבי לא הפסיק להשתולל והאוזניים שלי נסתמו. לא יכולתי לשמוע את המחשבות שלי. לא הצלחתי להתרכז בכלום, מלבד המבט הכחול והיפה הזה שלו. הוא לא הבחין אפילו, שהוא נשען אחורנית, עם גבו אל הדלת. מבטו סירב להתנתק משלי, כאילו שהוא פחד שאעלם לו ואולי זה בדיוק מה שהייתי צריכה לעשות.
אלוהים...
הרבה יגידו שהשתגעתי. פאק, אפילו אני אמרתי את זה לעצמי ברגע זה ממש. ישבתי על שולחן משרדו של פאקינג בוזגלו. עבריין שרצח אנשים. אני לא הייתי תמימה, כמו שאחותי הייתה כשפגשה את שמעון, אני ידעתי במה רונן עסק. ידעתי בדיוק איך הוא תפס את האנשים שלא שילמו לו והעניש אותם ואלוהים, זה לא הפריע לי. זה לא הפחיד אותי אפילו.
כל חיי, לימדו אותי להחזיק מרחק מאנשים כאלו. כל חיי, לימדו אותי להיות ילדה טובה ולהקשיב - ואני באמת הקשבתי. הקשבתי לכל מה שאבא שלי אמר לי. הקשבתי לשקרים היפים של זיו. הקשבתי לאחותי והלכתי אחרי הלב שלי; בפעם הראשונה עשיתי את מה שהלב שלי אמר לי לעשות ומה קיבלתי בתמורה? רק כאב, שנאה ופחד.
ועכשיו, כעת עמדתי להקשיב למה שהגוף שלי רצה. עמדתי לתת את השליטה המלאה על הגוף שלי לרונן. לבן-האדם האחרון שצריך לתת לו שליטה. הרי שהוא היה מניאק שרצה שליטה על הכל ואני ידעתי שהסירוב הראשון שלי, גרם לו לרצות אותי יותר. אני גם ידעתי שהוא יכול היה לוותר עליי ברגע שהוא יקבל את מה שהוא רצה, אבל לא היה לי אכפת.
עשר שנים. אני עומדת לתת את עצמי למישהו, אחרי עשר שנים של הסתגפות. שנים שלא נתתי לשום גבר, או אפילו אישה לגעת בי. שנים שעשיתי את עצמי נזירה שלא מאמינה בישו. זה יכול היה להיות מצחיק, לולא זה היה עצוב כל-כך. חום לא מובן תקף אותי והתפשט לכל עבר, בתוך הבטן שלי. חום ששרף את כל הגוף שלי. הרגשתי שאני נשרפתי בעודי חיה ותהיתי, אם זה היה בגלל החימום שהיה לו במשרד.
התבוננתי על המקום הגדול. ליבי פועם בתוך המוח שלי, אשר ממשיך ללחוש לי מילים לא מובנות. כמובן שלא הייתי צריכה להקשיב להם בכדי להבין, שהמוח שלי ניסה לעצור אותי מלעשות את זה. אבל הגוף שלי פעל מעצמו. וכן, תפסתי את שולי הסוודר שלי והרמתי אותו מעל הראש שלי ביחד עם הגופייה שהייתה לי מתחת. האוויר הקריר נישק כל סנטימטר מעורי והעלה צמרמורת לאורך עמוד השדרה שלי.
YOU ARE READING
לילה ללא הבטחות | ספר 2
Humorספר שני בסדרת "ההבטחות" עשר שנים היו אמורות לרפא את הכל, אבל לא בשביל לילה. אמרו לה שהכל יעבור. שעם הזמן, הכאב יעלם והזכרונות יעלו בלהבות ויתאדו לתוך החשכה של הלילה. אבל זה עוד לא קרה. הכאב מעולם לא עזב והיא ידעה שהוא לעולם גם לא יעזוב אותה. ולמרות...
