אפיסודיון ראשון - קצת מחשבות

457 20 2
                                    

"איפההה היאאאאאא!!" צווחה של של עורב נשמעה מהלובי. אני מתחבאת, לא רוצה, לא עוד. מתנשפת. דביל. אני מסננת לתוך עצמי. " תרגעי. הוא לא ימצא אותך איו, לחץ לא יעזור לשנינו". סוס פרא אומר לי בטון קר חסר רגשות. אני מגלגלת עיניים כחסרת עניין וסגורה בתוך עצמי מכופפת בתוך החדר הנסתר של הקומה השלישית. מפגר! שומעים אותו בכל הארמון! אני נמצאת בתו החדר שהוא לא רצה שאף אחד יראה, כל הסודות, השקרים, הפתיונות השאיפות, החלומות הכי אישיים שלו. אחרי כל זה, אלי? הוא לא יכול לבוא בטענות.

אנחנו נשארים מכופפים כדי שלא יראו אותנו דרך הציורים שעד לא מזמן נראו לי אטומים לחלוטין. צמודים עם עורפנו כלפי הקיר. שומעים צעדים הלוך וחזור של חיילים מפוחדים. הצעדים מתקרבים. "עכשיו". הוא אומר ואני מצייתת, שמה מעליי את המצנפת האדומה בעלת שרוכי התחרה הזהובים, אני חייבת. אני אוחזת בכתפיו וכורכת עצמי סביבו. בתנועות חדות ומיומנות הוא קורע את אחד הווילונות ויוצר לולאה סביב החבל. שלמעשה דרך הבריחה של שנינו לחופשי. ביד השניה הוא עוטף את שנינו במצנפת נוספת ומצמיד את מותני אליו. הצעדים מתקרבים. אנחנו קופצים, מחליקים על החבל בדרך לחופשי. נשימתי נעתקת שאני רואה את ג'ין. הבייבי שלי, שסבל בדיוק כמוני, אני מקווה שיוכל למצוא נחמה. מייבבת, קברתי את פני בחזה של סוס פרא, יודעת שכאן, אני מתחילה לחיות.

......................................................................

" הינה עוד זימון להוצאה להורג" שמעתי מחייל אחד בזמן שאני חופן את פני בכפותיי. " הממלכה הזאת מתפרקת" אחד אחר סינן. בדיוק בנקודת השיא של עורקי שהולכים ומתנפחים אני צועק "שקט!! היא מתפרקת רק בגלל החוקים שהופרו! מה קרה ל-'אדוני המלך' או 'הוד מלכותך' ומי בכלל אישר לכם להביע דעה!"
"כ-כן אדוני בוודאי, אנא מחילה ממך" הם קדו מפוחדים אך זוכרים את מעמדם. הם צודקים... 'ממלכת פארק העצמות' הם אומרים פארק ג'מין המלך הכושל שהביא את ממלכתו לאבדון... זה לא שרציתי, להיות הבן השפוי היחיד במשפחה של מהמרים. אני מתכוון, אף אחד לא עצר אותם אני יושב על הכיסא שלי שכבר לא טורחים לנקות, וחושב, איך לעזאזל מצילים את המצב? מה אפשר לעשות?

......................................................................

"המלכה ברחה" ג'וני אומר לי מופתע ומצפה לראות את אותה הבעה.
"מה זאת אומרת ברחה?!" אני מכווץ אגרופים ופוער עיניים ופה. הקול שלי נשבר למחצה.
"ג'יני אני אומר לך פשוט ברחה!" הוא אומר, צועק במקצת בזמן שהוא מוריד את המגנים. ההופעה האהובה עלי. תמיד היה לנו קשר מיוחד. בתקווה שהוא מיוחד גם עבורו.
" אתה לא רוצה לסגור את הדלת קודם?" אני שואל ונמג'ון מציית מושפל, סוגר את דלת מעונות העובדים שהמלך נהג לספק לנו.
לאחר כמה דקות של שתיקה, וכמובן שלי בוהה בו מתפשט ממתכות המלחמה, הוא מוסיף; " אבל לך היה קשר טוב עם המלכה, היא לא אמרה לך כלום?" "לא". שיקרתי, אני שונא לשקר לו. אבל הייתי חייב ואולי זו הפעם היחידה שאעשה זאת. "היא לא אמרה לי כלום" מוזר. הוא נראה כמאמין לזה. הוא לא כזה טיפש, הידיים שלי מתחילות להזיע ואני מתרץ עצמי למקלחת, לשטוף קצת מחשבות.

יונמין Royallity | BTSWhere stories live. Discover now