הנוקם הסרבן

פרק 4

סטיב לא התבדח כשהוא אמר שהאימונים מתחילים מוקדם בבוקר, למרות שזה לא היה מוקדם יותר אז כשהוא היה לפעמים צריך לקום כשהוא היה במסע או במחנה, אחרי האימה שהוא מצא את עצמו בשטח של זאוס ביום קודם, פרסי עדיין לא ממש הרגיש שהוא נח. הוא התיז קצת מים על הפנים שלו, עוזר לו לעורר אותו קצת, לפני שעקב אחרי סטיב למשטח האימונים. כל הנוקמים היו שם מתאמנים בקרב פנים מול פנים, חוץ מברוס שהנחה את כולם. קלינט ונטשה התאמנו ביחד, בזמן שטוני ניסה לקחת את עצמו על ת'ור. לאחר ריגול אחרי סטיב ופרסי, טוני צעק "סטיב, מה לגבי להציל אותי מהאסגרדי הזה?"

סטיב נראה נרתע מלשים את פרסי ות'ור בתור זוג לאימונים, אבל פרסי הצהיר "אני אהיה בסדר, עדיף שתלך לעזור לאיש הפח." סטיב צחקק לפני שנהיה רציני ושאל "אתה בטוח?" פרסי הנהן וסטיב הלך, משליך מבט מודאג מעבר לכתף שלו. פרסי מצא את עצמו פנים מול פנים עם ת'ור, שקיווה שהוא לא שונה מג'ייסון גרייס. אם כן הוא אולי יוכל להצליח להחזיק מעמד בעצמו. "אני אנסה להיות עדין איתך פרסאוס." ת'ור אמר לו גורם לפרסי להירתע לפני שהשיב "אם אתה רוצה אי פעם להיות חבר שלי, אתה באמת צריך לקרוא לי פרסי." ת'ור צחק ואמר "אני אנסה לזכור את זה."

ואז הקרב התחיל. פרסי נכנס לזון, כזה שהחזיק אותו בחיים כל כך הרבה פעמים בשדה הקרב. ת'ור גילה מהר מאוד שהוא המעיט בערכו של פרסי, שנתן לו לעבוד קשה, משהו שלא נעלם מהעיניים של הנוקמים. כולם הפסיקו לעשות את מה שהם עשו כדי לבהות ביראה בקרב שיתנהל מולם. זה היה רק עוד חלק מהתעלומה המסתורית שהייתה פרסי ג'קסון, אף ילד רגיל לא היה יכול להילחם ככה.

פרסי אפילו לא שם לב לקהל שלהם, הוא התמקד לחלוטין בת'ור. הוא היה יכול להרגיש את כוח הברק של ת'ור הולך ונבנה, יודע שבקרוב האסגרדי יצטרך למצוא דרך שחרור עבורו. ואז היה לפרסי מבט שובב בעיניים, אחד שת'ור והאחרים לא היה להם הרבה זמן להרהר בו. נראה שהאוויר בחדר התייבש לחלוטין ות'ור מצא את עצמו לפתע סחוט מכף רגל ועד ראש במים. ת'ור הרים את מבטו בהלם אל פרסי לפני שהתפוצץ מצחוק. "כל הכבוד פרסא... פרסי ג'קסון." הוא הכריז.

פרסי קיבל טפיחות על השכם מכולם בדיוק כשפיורי נכנס פנימה. עוצר לרגע אחרי שראה את האל שהיה רטוב כולו, פיורי אמר " אנחנו פונים ליוון." "מה קורה פיורי?" טוני שאל באגביות. "לוקי חזר. ומסיבה מסוימת הוא הלך ליוון, ואנחנו הולכים לגלות למה." פרסי לפתע הרגיש מודאג שאולי האסגרדיאן הולך לגרום לבעיות, רק לא האחד ששלחו אותו לשים עליו עין. הוא הסתכל על ת'ור, הוא היה יכול להגיד שאותה מחשבה בדיוק חלפה במוחו.

XXX

לא כמו הטיול האחרון שלו ליוון, פרסי מצא את זה יחסית שלוו. בלי מפלצות ים שתוקפות, זה היה הטיול הכי טוב שלו מאז שהוא גילה שהוא הבן של פוסידון. הייתה נקישה על הדלת, לאחר שפתח אותה, הוא ראה את הסוכנת היל מחכה לו מחוץ לדלת. "פיורי ביקש ממני לתת לך את זה ולראות אם זה לטעמך." היא אמרה כשהיא מסרה לו חליפת על. פרסי מיד אהב את הסגנון של החליפה כחול וירוק ים משולבים בצורה מדהימה, ועדיין לא יותר מידי נוצץ. הוא הופתע לראות עליה קלשון, סימן שרבים קישרו למים. ארחי שהסוכנת היל סגרה את הדלת מאחוריה כדי לתת לו קצת פרטיות הוא החליק לתוך החליפה.

החליפה שהתאימה לו בדיוק הבליטה את כל השרירים שלו, משהוא שהיה לו קצת לא נוח איתו, והשאירה את הרגליים שלו יחפות. היו כל מיני גאדג'טים בשרוול, שכל אחד מהם הכיל כמות מפתיעה של מים וכפתור אחד שגרם לנעלי סנפירים להחליק על הרגליים שלו ועוד אחד לנעליים סגורות וכבדות, ככה שלא משנה איפה הוא יהיה, יהיה לו את היתרון של כפות רגליים מוגנות, למרות שהסנפירים לא היו ממש נחוצים והוא כנראה אף פעם לא ישתמש בהם. כדי להשלים את המראה היה ברדס שנמשך מעל ראשו והשתלב סביב עיניו כך שהוא יוכל לראות ללא הפרעה.

עוד נקישה והסוכנת היל פתחה את הדלת. אחרי שלמד את החליפה במשך דקה היא הנהנה איו באישור ואמרה לו לעקוב אחריה. הוא מצא את הנוקמים האחרים מחכים לו, כבר לבושים בחליפות שלהם. כולם התפעלו בקצרה מהחליפה שלו לפני שטוני שאל "אז האם חשבת על שם שאנחנו יכולים לקרוא לך? כי אם לא אני ממש מתפתה לקרוא לך סנפירים." פרסי חשב שזה אירוני, בהתחשב בזה שאל איים עליו שהוא יהפוך אותו לדולפין לפני זה. הוא ידע יותר טוב מכדי להשאיל את השם של חצי אח שלו, טריטון לא יהיה מאושר מזה. איכשהוא הוא לא חשב שהכינוי של אנבת' אליו יהיה מחמיא, אבל הוא היה יכול לכלול חלק ממנו כהודעה סודית בשבילה להודיע לה שהוא בסדר.

ואז הוא חשב על הכינויים הרבים של אבא שלו והחליט על אחד מהם. "מה לגבי מביא הסערה?" האחרים הנהנו באישור וניק נכנס פנימה, "עכשיו זה לא יוצא מהדרך, לוקי מתנהג כאילו הוא מחפש משהו, משהוא שאנחנו לא בטוחים מה אבל מה שלא יהיה, אנחנו יודעים שזה לא יכול להיות טוב." "האם אנחנו צריכים לדאוג שאזרחים יכנסו לנו לדרך?" נטשה שאלה. "שלילי, הוא בחיק הטבע, למרות שהוא פונה לכיוון כמה עיירות." היל הגיבה. "אז אנחנו עוצרים אותו לפני שהוא יתקדם." הצהיר סטיב, "עצרנו אותו בעבר, אנחנו יכולים לעשות את זה שוב."

"אנחנו כנראה נצטרך את הבחור הגדול." טוני אמר, מסתכל על ברוס. "אם אתם תצטרכו אותו, הוא יהיה שם." ברוס השיב למבט. פרסי לא היה בטוח על מה בדיוק הם מדברים, אבל לפני שהמוח שלו עם הפרעות הקשב והריכוז יכול היה להתרכז בזה כדי לנסות להבין את זה, פיורי נכנס באמצע "פשוט תכניסו את אל השובבות בחזרה לכאן לחדר שלו. ת'ור ופרסי, שניכם תלחמו מולו ראש בראש, מתוך כולכם, לכם יש את הסיכוי הכי טוב לתפוס אותו מבלי לקרוא לבחור הגדול. כל השאר תיכנסו לעמדה שבה תוכלו לעכב אותו במידת הצורך עד שנחליט שאין דרך אחרת." כולם הנהנו ומיהרו להתכונן לקרב שעתיד היה לבוא.