פרסי עמד על הגשר, שוב פעם בחליפה ששילד נתנו לו למרות שהוא שם חולצת טי שירט וג'ינס מעל, והתבונן כשנושאת המטוסים ירדה לאיטה למים מחוץ לניו יורק. למה הכל היה צריך לקרות לעיר שלו? האם זה בגלל שכאן התגורר האלים? או שהייתה סיבה אחרת שהם ניצלו פעם אחרי פעם מפלישות, או איזה מפלצת יוונית? לא משנה מה הסיבה, הוא ידע שהוא תמיד יהיה שם בשביל העיר שלו.
מסתובב לעבר קלינט, שעמד מאחוריו, הוא אמר "אני הולך להשיג לנו עוד קצת עזרה, אני אחזור בקרוב." "למה שלא פשוט תתקשר אליהם?" קלינט שאל. "פלאפונים וחצויי דם הם לא שילוב טוב אם אתה רוצה לשמור על פרופיל נמוך ממפלצות. אני אחזור בקרוב." פרסי השיב, לפני שיצא. ת'ור שם עין על לוקי, לא הוא ולא פרסי מרגישים בנוח ככול שהתקרבו לאדמה. טוני היה בטלפון, התקשר לגיבוי כלשהוא והוא לא היה הנוקם היחיד שעשה את זה, אבל לפרסי לא היה זמן לעצור ולשמוע בדיוק מי זה.
הוא הלך הכי מהר שהוא יכול, אם כי באופן דיסקרטי, ככל שהוא היה יכול לעבר בניין האמפייר סטייט, כשהגיע הוא מצא את אנבת' וגרובר מחכים לו, בדיוק כמו שהבטיחו "פרסי!" אנבת' קראה, לפני שהשליכה את זרועותיה סביבו בחיבוק מוחץ. ברגע שהחיבוק הסתיים, היא נתנו לו אגרוף חזק בזרוע ימין ואמרה "יכולת להודיע לי בהודעת איריס נט שאתה בסדר." פרסי שפשף את הזרוע שלו כשאמר בחיוך "טוב גם לראות אותך אנבת'" גרובר השתמש בקביים ובכובע כדי להסתיר את מה שהוא היה באמת. "הם באמת שלחו אותך להיות עם הנוקמים?" הוא שאל, מעט יראה ממלאת את קולו, "הקומיקס שלהם הוא הכי טעים!"
פרסי צחק ואמר "אני שמח שהם שלחו את שניכם." ואז הוא התחיל להיות רציני כשאמר "לוקי מנסה להעיר את גאיה שוב." "הוא יכול לעשות את זה? זאת אומרת שלא תפסת אותו?" אנבת' שאלה, מראה שהאלים סיפרו להם לפחות קצת על מה שמתרחש. "כן, אבל הוא מתכנן משהו, אבל אני לא יודע מה." פרסי השיב באי נוחות "משהו באיך שהוא התגרה בסוד שלי גרם לי להרגיש שהוא בטוח שהוא ייצא מהתא הזה כשנחתנו. ת'ור שם עליו עין, אבל הוא ברח מהם לפני."
"ובכן בשביל מה אנחנו עומדים כאן? בואו נתקדם." אנבת' אמרה. אז שלושת החברים חזרו לנוקמים, כל אחד שומר עליהם את דעתו, מוכנים לכל דבר שיבוא בדרכם. הם חזרו חזרה ללא שום אירועים, ופרסי השאיר את החברים שלו לחכות מחוץ לחדר בו התאספו הנוקמים, כולל האחרים שהוזעקו. "אה פרסי, חזרת." ברוס אמר לאחר שהבחין בו, "הרשה לי להציג את סאם, פיטר, וסקוט. חבר'ה זה פרסי." פרסי שם לב לזה שסאם וסקוט היו מבוגרים ממנו, אבל פיטר היה בערך באותו הגיל שלו.
"לא הלכת גם להביא עזרה פרסי?" קלינט שאל. "נכון, עשיתי את זה. אבל לפני זה בכמה מידע הבחורים האלה עודכנו?" פרסי שאל. "הכל, הרגשנו שיש להם את הזכות לדעת למה הם נכנסים." נטשה ענתה. "אוקיי אז הרשו לי להכיר לעם את אנבת', בת אתנה וגרובר, לורד הפרא." פרסי אמר כשהחברים שלו נכנסו לחדר כשהוא אמר את השם שלהם. "אוקיי אני מבין את הבחורה, אבל למה הנכה?" טוני שאל בבוטות. גרובר הניח את הקביים שלו בצד והוריד את הנעליים והכובע שלו כשהוא אומר "אני לא נכה." "אתה פאון?" סם שאל. גרובר נתן לו מבט זועם ואמר "אני סאטיר, תודה רבה לך, יש הבדל אתה יודע." סם הרים את ידיו בכניעה כשפיטר וסקוט גיחכו מעט. אנבת' בינתיים, הסתכלה על הקבוצה ובשלב זה היא פנתה לפרסי ואמרה "זה מה שהאלים מצפים מאיתנו שנביס איתו את גאיה?" "היי! אני מוחה על זה." פיטר השיב. "אנחנו יכולים להתמודד עם זה." סקוט הוסיף.
אנבת' הסתכלה עליו במבט חישוב קר לפני שהיא ענתה "אני לא בטוחה שאתה יכול. אתה יודע כמה חברים איבדנו במהלך השנים? איך רוב חצויי הדם אפילו לא שורדים כדי להגיע לגיל שלנו? בכל פעם שאנחנו לא נמצאים באזור הבטוח שלנו צדים אותנו, ואפילו זה כמעט הכשיל אותנו בעבר. לפני שאנחנו אפילו יכולים ללכת לרוב המסעות, בין אם מדובר בגיזת הזהב או בברק הראשון, אנחנו חייבים שתהיה לנו את האורקל שלנו שתביא לנו נבואה שמספרת כיצד אחד מאיתנו הולך למות או שאם לא נצליח העולם מסתיים. גאיה מסוכנת מעבר למה שאתם מאמינים מכיוון שעצם כדור הארץ נמצא בשליטתה ומה שהיה פעם קרקע מוצקה יכול לשאוב אותך למטה, אז תגיד לי אתה עדיין חושב שאתה יכול להתמודד עם זה?"
פרסי שם את היד שלו על הכתף של אנבת' ואמר "אני חושב שהם הבינו את זה חכמולוגית." אף אחד לא באמת שמע את מה שהיא מלמלה בתגובה, משהו שנשמע כמו מוח אצה, אבל זה לא יכול להיות נכון. "בכל מקרה" טוני אמר, מנסה לשבור את השתיקה המביכה שהייתה אחרי מה שאנבת' אמרה, "למה שלא ניקח נשימה עמוקה, אני מתכוון בלי לוקי התוכנית שלה לא חסרת טעם? מי עוד יהיה טיפש מספיק בשביל לעבוד עבורה?" "אני יכול לחשוב על הרבה." גרובר מלמל. "היא בבירור צריכה את לוקי בגלל איזה סיבה, אולי זה כמו קודם כשהיא הייתה צריכה את הדם של האולימפוס כדי להתעורר, רק שהפעם הזאת בגלל סיבה מסוימת היא צריכה אסגרדיאן?" אנבת' חשבה בקול.
אבל פרסי ידע שזה לא היה ככה, גאיה כבר אמרה לו שהיא רוצה את הדם שלו שוב. זה גרם לו לעצור לרגע, למה שהיא תגיד לו? וזה יכול להיות שאנבת' חצי צודקת? מה עם גאיה הייתה צריכה רקע מעורב אלוהי או אפילו מיתולוגי?
YOU ARE READING
הנוקם הסרבן
Fantasy(קרוסאובר פרסי ג'קסון והנוקמים) פרסי היה בצרות. הוא ידע את זה ברגע שהוא הרגיש את החשמל באוויר. הדבר היחיד הוא, הוא לא יכול היה לחשוב על משהו שהוא עשה שיכול היה לעצבן את זאוס אז הנה הוא היה, עומד בתור כדי לקנות נקניקייה בדוכן, והאנרגיה החשמלית באוויר...
