הנוקם הסרבן

פרק 9

לפתע הספינה התחילה לרעוד מתחת לרגליים שלהם והאזעקות התחילו להישמע בכל מקום. פיורי דיבר למכשיר שהיה צמוד לצוואר שלו, "היל, מה קורה?" הקול של היל התקרב, חזק מספיק למרבה הפלא שכולם ישמעו אותה "רעידות אדמה מרובות סמוך לחוף אדוני. אחת מהן עשויה ליצור צונאמי, האם עלינו להמריא שוב?" קול לא ידוע שבר את השידור "מאוחר מידי לזה. כל המנועים שלנו וכו' דבוקים בעפר," "איך היא הגיעה אלינו כשאנחנו באוקיינוס?" פיורי שאל, השאלה שלו פנתה בעיקר לפרסי.

פרסי משך בכתפיו ואמר "טוב אנחנו די קרובים לנהר, אולי היא עשתה עסקה עם אחד מאלי הנהר, הם מאוד אוהבים דולרי חול. פלוס, גאיה גם ערמומית וחזקה, יכול להיות שהיא יצרה הסחת דעת שדרשה את כל תשומת הלב של אבא שלי כדי שהיא תוכל להתגנב מבלי שיבחינו בה לאזור שלנו. החדשות הטובות הן שהיא עדיין ישנה" אני פוחד לשאול איך אתה יודע את זה." ברוס אמר בשקט. "היא זקוקה לדם של האולימפוס כדי לעשות את זה. בפעם האחרונה שהיא התעוררה בגלל פגיעות שנגרמו לי ולפרסי." אנבת' ענתה לו למרות שהוא לא ממש שאל.

נטשה תפסה מבט שהיא ופרסי חלקו ואמרה "יש עוד דברים שאתה לא אומר לנו, לא? פרסי נאנח לפני שאמר "בדרך כלל לוקח זמן ליצורים שאנחנו משמידים לחזור ולגאיה היה אמור לקחת הרבה זמן לעשות את זה. לאנבת' ולי יש את התאוריה שהיא אולי צריכה רקע מיתולוגיות מעורב הפעם." "אז מה שאתה אומר זה..." קלינט התחיל לפני שהוא נקטע על ידי פיטר "פני עפר צריכה את הדם של לפחות אחד משניכם וגבוה שרירי ובלונדיני כאן?" הוא סיים כשהוא הצביע על ת'ור.

פרסי גיחך בזמן שאנבת אמרה "זה או אולי אפילו לוקי, זאת אולי הסיבה האמיתית שהיא התחברה איתו, אם כי יתכן שהוא עשה איתה עסקה כדי שתשתמש בדם של ת'ור, ותפטור אותו מאחיו." הם התיישב לפתע כשהמחשבה הכתה בו "היי רגע, אם המנועים יחסמו בעפר זה לא אומר שלוקי יכול להשתחרר? האם מישהו בדק אותו?" כאחד, הנוקמים נעצו מבט זה בזה ואז נעמדו ממהרים לתא של לוקי. מה שבטוח התא של לוקי היה ריק הדלת הייתה תלויה פתוחה ולידה ערימה של עפר.

XXX

אחרי שחיפשו בכל הספינה ללא שום סימן ללוקי, הסוכנת היל דיווחה חדשות רעות יותר. "אדוני היו עוד כמה רעידות אדמה, ואם לשפוט לפי רמת המים והרדאר שלנו אחת מהן עשתה צונאמי." פיורי נהם בתסכול כשאמר "שיחקנו לידיים שלהם. ג'קסון, אתה יכול לעצור צונאמי?" פרסי משך בכתפיו והשיב "לא יודע, אף פעם לא באמת ניסיתי, אבל יש רק דרך אחת לגלות ." "טוב, אז שכל האחרים שלא עובדים בפינוי המנועים וההפעלה שלהם שוב ילך לעיר ויתחיל להעביר את האזרחים למקום בטוח." פיורי הורה, "קדימה אנשים, יש חיים בסכנה."

כולם מיהרו לעקוב אחרי ההוראות של פיורי חוץ מאנבת' "תהיה זהיר מוח אצה, אתה אולי יכול לנשום מתחת למים, אבל הכוח של צונאמי יהיה כואב אם הוא יכה בך בראש. תבטיח לי שאם זה ידרדר לזה ואין שום דבר שאתה יכול לעצור את זה תצא משם?" אני מבטיח חכמולוגית." היא נתנה לו נשיקה מהירה לפני שמיהרה לעקוב אחרי האחרים. הייתה לה עוד תוכנית לעצור את זה, מישהו שהיא קיוותה שהוא יעזור לפרסי.

פרסי קפץ למים שהיו בגובה הקרסול שלו. הוא תיאר לעצמו שאלי הנהרות לא ממש שמחים לאבד כל כך הרבה מהממלכה שלהם, אבל אולי אם אנשים היו רואים עד כמה גרוע מצב הזבל שם... אם הם לא יותר מידי עסוקים בלברוח על החיים שלהם בכל מקרה. פרסי גם הרגיש רע בשביל כל הדגים שהיו גדולים מידי לכמות הנמוכה של המים ופרכסו. הוא התיז מים על כמה מהם וקיווה שהצונאמי יגיע לפני המוות שלהם. כמובן שהדגים האלה בטח יישטפו על היבשה אם זה היה קורה, אבל היה סיכוי שכמה מהם ישרדו. כלומר, אם הוא ייכשל.

כשהוא מביט באופק, פרסי הבחין בכתם מרחוק, אחד כזה שהמשיך לגדול. פרסי התחיל לגרום לגלים ללכת לכיוון הזה, הקטנים התחילו לאט לאט להתפרק, אבל הוא הגדיל אותם בהתמדה, בתקווה לעשות קיר מים שיעצור את המים האחרים. לפני שהוא ידע, הצונאמי היה עליו. זה התנגש בקיר שלו וניסה לפרוץ כשהכניס את כל מה שהיה יכול לעצור אותי. זיעה זלגה על פניו כשהמאמץ התחיל לעייף אותו. בדיוק כשחשב שהוא לא יכול להחזיק אותו יותר, אמר קול מוכר "זקוק לעזרה?" פרסי כמעט איבד את הריכוז שלו כשקרטר קיין צעד לצידו, אחותו סיידי לא רחוק מאחור.

"אנבת' אמרה לנו מה קורה." סיידי אמרה כשהתכוננה לעשות את הקסם שלה , "אתה יכול לעדכן אותנו אחרי שנעצור את הצונאמי הזה מלהרוס את הבית שלנו. כשסיידי וקרטר עזרו לו בקסם שלהם, הם הצליחו לדחוף את הצונאמי לאחור פרסי הכין בועת אוויר מכן סביב החברים שלו כשהוא סיפר להם על הנוקמים. קרטר קימט את מצחו ואמר " בבקשה תיקח את כל הקרדיט על זה פרסי. הדבר האחרון שסיידי ואני צריכים הוא מישהו שישים עלינו מעקב ועל התלמידים שלנו רק בגלל שאנחנו יכולים לעשות קסמים." פרסי הבטיח שהוא לא יגיד מילה וברגע שהם הגיעו לחוף השלושה הלכו לדרכים נפרדות.

פרסי פנה לחפש את הנוקמים האחרים, מכשיר הקשר שנתנו לו לא עובד מסיבה כלשהי. לפני שהגיע רחוק הוא נתקל בלוקי. "אני רואה שהרסת את הכיף שלי בזה שאמרת לנוקמים מי אתה באמת." לוקי אמר בחיוך. "מה אתה רוצה לוקי? למה אתה בכלל עובד עם גאיה?" פרסי שאל, בתקווה לעכב אותו בזמן שהוא מחפש מוצא או להשיג יתרון. לוקי צחק והשיב "מה כולם רוצים? אני רוצה כוח, אני רוצה לשלוט באסגארד, אני רוצה את החופש לעשות את כל מה שאני רוצה! גאיה הסכימה לעזור לי להגיע למטרות שלי אם אני אעזור לה להשיג את המטרות שלה כאן." "מה גורם לך לחשוב שהיא תכבד את ההסכם שעשית איתה?" פרסי שאל בזמן שהוא שמר על הרגליים שלו בתזוזה.

הוא שם לב שכשהוא עמד בשקט האדמה התחילה לבלוע אותו לאט לאט, זה כאילו המדרכה הפכה לחול טובעני. לוקי משך בכתפיו ואמר "אם היא לא, אני פשוט אביא כמה ענקי כפור ונקפיא אותה בכל מקרה זה עובד בשבילי." "אתה משוגע לוקי אם אתה חושב שהיא תתן לך להתרחק ממנה כל כך בקלות. גאיה היא האדמה עצמה, אם אתה תפנה נגדה או אם היא תפנה נגדך, כל מה שהיא צריכה לעשות זה לבלוע אותך למטה איפה שאתה תהיה לכוד לנצח!" פרסי קרא, בתקווה להתווכח עם לוקי, או לפחות לגרום להתנגדות בינו לבין גאיה. לוקי גיחך ואמר "יש לי דרכים לברוח, אל תדאג לי. האנשים שאתה צריך לדאוג מהם הם החברים שלך. אפילו עכשיו, כמה מהמשרתים של גאיה תוקפים אותם."

"איפה הם לוקי?" פרסי נהם. לוקי איבד את המראה העליז, ובמקומו החליף אותו בזדון כשהוא ענה "אתה לעולם לא תשמע את זה ממני." עם נהמה נוספת פרסי תקף את לוקי.