עמדנו להיכנס אל המרכז,הבחורה התקשרה לפני שעתיים אלי וסיפרה לי שיש לי את התשובה.
לא היה צורך להתקשר להארי כי מסתבר שהוא החליט לישון בחדר המלון שלי מה שמאוד גרם לי להרגיש טוב.
״חכי,״ אמר הארי ועצר לפני שעמדנו להיכנס. ״גם אם כן גם אם לא,קודם כל תרגעי.״ הוא אמר ואני הנהנתי בראשי.
״אנחנו לא ילדים קטנים יותר,הארי,בוא ניכנס.״ אמרתי לו והוא נתן לי לצעוד ראשונה לכניסה.
פתחתי את הדלת הכניסה בעזרת דחיפה קטנה והארי נכנס מיד אחרי,הבחורה הג׳ינג׳ית נה אלינו בחיוך שלא יכולתי לנחש מה היא הולכת לומר.
היא הובילה אותנו לחדר אחד וכשנכנסנו ביחד היא ביקשה ממנו לשבת על הספה שהייתה.
הארי התיישב ראשון ואני מיד התיישבתי אחריו בכמה מרחקים.
הבחורה הג׳ינג׳ית,מייקה התיישבה מולנו בכסא רגיל.
״מה שלומכם?״ שאלה וניסתה לעשות אווירה נעימה לפני ההחלטה.
״בסדר…״ אמרתי בשמי ובשם הארי שהנהנן בראשו כמענה.
היא חייכה. ״אני..שוחחתי איתם,עם המאמצים של הבת שלכן.״ היא אמרה בקול שקט ורגוע.
״ומה הם ענו?״ שאל הארי במהירות,לא נתן לה להמשיך.
היא עדיין חייכה את החיוך המסתורי שלה,האווירה הפכה להיות לחוצה והתחלתי לדאוג.
מייקה העבירה את מבטה מהדפים אל הארי ואז עלי. ״הם סירבו.״ היא ענתה.
הלב שלי נפל לתחתונים,כמו שאומרים,יכולתי לראות במוח איך הלב שלי נשרף באש.
עיני נחתו על הארי שהניד בראשו,העברתי את מבטי אל מייקה שראיתי שהיא הצטערה לבשר את הבשורה הנוראה הזאת.
אבל על מי אני עובדת? זה היה הרי ברור.
רציתי לקוות שזה יצליח ואולי נוכל לקחת אותה שוב אבל הם סירבו וזה לא יקרה לעולם.
״את לא יכולה לומר עוד פרטים על הזוג חוץ מהשמות שלהם?״ שאל הארי ויכולתי לשמוע את הנאשות מאחריו.
״מצטערת.״ היא אמרה,״אני יכולה רק להגיד לכם את השמות שלהם כמו שיש שידוע לך,ליה.״ היא הוסיפה והסתכלה עלי,כיאילו היא האשימה אותי בזה.
