רציתי להגיע למקום אחר ולשהות בו או לטפס על הר ולצעוק לכל העולם או לקפוץ על המיטה ולהגיד שעשיתי בנג׳י.
רציתי לחזור לחיים שלי.
דני לא ממש הסכימה אם הדעה שלי,היא חשבה שאני צריכה עכשיו להיות ממוקדת באלה ובהארי אבל זה לא מה שרציתי.
היא הזעיפה אלי פנים וניסתה לאכול בשקט את ההמבורגר שלה תוך כדי שאני שתיתי קולה.
עצרנו במקום לא כל כך רחוק מלוס אנג׳לס,ממש חמש דקות כי דני לא הסכימה שנתרחק יותר מזה.
הרגשתי כמו נערה חופשייה וזה הזכיר לי את הגיל הנעורות שלי,הסתכלתי על דני והיא אמרה ״את יודעת,אני לא מתכוונת להיות חלק מהבלגן הזה שאת עושה…אחרי זה את הולכת לחזור לאיפה שאני צריכה להיות.״ היא אמרה ברציניות.
״אוקיי,אני אלך לבד. אני לא צריכה עזרה ממך.״ אמרתי לה והיא גילגלה את עיניה.
אחרי שהיא סיימה את מנת ההמבורגר שלה יצאנו מהסניף ולא ממש ידענו לאן ללכת.
״את מוכנה לחזור?״ היא שאלה אותי והנדתי בראשי.
״הוא עזב אותי,אני הולך לעזוב אותו או שבעצם כבר עשיתי את זה.״ המילים יצאו מפי ולא התכוונתי להישמע כל כך גועלית.
עיניה של דני ננעצו בי ולא הייתי בטוחה מה היא מתכננת לעשות. ״את רצינית איתי? מה עובר עלייך?״ היא כמעט צעקה,היא הוציאה את הנייד שלה ונופפה בידה עם המכשיר.
״את הולכת להתקשר אליו ברגע זה ואת מודיעה לו שאת חוזרת!״ היא המשיכה והעבירה לי את הנייד.
הקלדתי את המספר שלו אבל עדיין לא התקשרתי. ״דני,אני רק צריכה הפסקה מהחיים האלו.״
היא עצמה את עיניה לרגע וכשהיא פקחה אותן היא אמרה ״אנחנו כבר לא נערות יותר.״ היא אמרה וכיאילו הזכירה לי אבל ידעתי את זה טוב מאוד.
לחצתי על ׳התקשר׳ והצמדתי את הנייד אל האוזן שלי,הייתי לחוצה והרגשתי גם מפגרת שאני עשיתי את זה.
״הלו? דניאל?״ הקול של הארי נשמע.
לחשתי אל הנייד ״לא,זאת ליה. היי.״
״איפה את?״ הוא שאל ונשמע רגוע ממה שציפיתי,חשבתי שהוא יצרח עלי כמו לא יודעת מה.
