And What If We Kiss [Hebrew]

Chapter Seven

וואו עיקוב ענקקק !!! אני לא מאמינה שאני מעלה פרקים בפגרות כאלה ענקיות . אני מקווה להתחיל לעלות בקצב כלשהו כמו שהתשדלתי בהתחלה , כל חמש עד שבע ימים.

קריאה מהנה אהבותת שליי😍😍

- - - - - -

קמה למיטה מבולגנת, נזכרת בקרב הכריות אתמול לפני השינה. הוא שוכב לצידי, יפה תואר, שפתיו נפוחות.

מביטה בו לעוד כמה שניות לפני שאני יוצאת מהמיטה, חסרת כוחות ולא מתאמצת להכניס רגליי לנעליי הבית שלי. יום ראשון וכבר מאוחר, שתיים עשרה בצהריים. יוצאת מהחדר, לבושה במכנס טריינינג וחולצה פשוטה, עושה את דרכי אל המטבח.

"בוקר טוב מתוקה," אמא חייכה אליי.

"בוקר עייף.." השבתי, מפהקת.

הוצאתי שתי ספלי קפה, אמא בוחנת אותי.

"דילן ישן כאן?" היא שאלה, אני הנהנתי.

"כן, הוא לא רצה שאני אשאר לבד אחרי שאת ואבא הלכתם,"

"בדקתם כמה חום?"

"היה לי 39." עניתי לה, בזמן ששמתי שתי כפיות סוכר ושתי כפיות קפה בספלים, מוזגת חלב.

"בוב מגיע עוד מעט, אם תרצו אתם יכולים להצטרף אלינו." אמא הציעה, מחייכת.

"נראה לי נעביר את היום הזה בחדר.. אבל תבקשי ממנו שיעלה אליי לחדר כשהוא מגיע, בסדר?" אמרתי, מרימה את הספלים מהשיש, מחכה לתשובה לפני שאעלה חזרה למעלה.

היא צחקקה, "אני חושבת שגם אם לא אגיד לו, הוא בכל זאת יעלה."

עזבתי את המטבח, חוזרת למעלה. הספלים הונחו על השידה ואני טפסתי מעליו. "מותק, קום," לחשתי לאוזנו, מלטפת את פניו. שפתיי מחליקות אל שפתיו לנשיקות קטנות ועדינות. אני מרגישה שתי כפות ידיים גדולות נוחתות על הגב שלי, שפתיו משתלבות לשלי והוא מסתובב מעליי.

"אל תעשי לי כאלה דברים בבוקר, זה עושה לי פרפרים בבטן." הוא חייך, עיניו אדומות מהשינה.

"אתה כל כך יפה.." החזרתי חיוך, נושקת לשפתיו ברכות.

"מממ... את חושבת?" הוא שואל, נושק לצווארי, כבר נמרץ למרות שהוא רק התעורר.

"כן, וחשבתי ש.. יהיה נחמד לעשות משהו כיף ביחד, שיקרב בנינו." הצעתי, והוא הסניף לבנתיים את הריח של השיער שלי.

"משהו כיף?" דילן חוזר אחריי. "אני יודע מה יכול להיות כיף."

"תראה לי." חייכתי, והוא נשק לשפתיי ויצא לרגע מהחדר. כשהוא חוזר, קשים בידיו.

"שנינו נוציא קש, יש אחד קצר ואחד ארוך. אם הקש הארוך יוצא לי, אנחנו מתנשקים. אם יוצא לך הקש הארוך, אז סוטרת לי חמש פעמים." אני הנהנתי בזמן שהוא הסביר, ואז הוא עלה אל המיטה והתיישב בישיבה מזרחית, אני התיישבתי במהירות כמוהו. הוא לבש חולצה שחורה רגילה, עם מכנס משוחרר ושחור. ואני, אני לבשתי גופייה בעלת כתפיות ארוכות ומכנסי טריינינג אפורות. "תוציאי," מיד אחדי זה הוצאתי קש והוא בהה בי, הקש הארוך היה בידי; דילן אמור לקבל חמש סטירות. אבל במקום לבזבז זמן מיותר, הקש נפל מידי ואני קמתי על ברכיי כדי לנשק אותו, לקחה לו שנייה להבין מה קורה, והוא החליק את ידיו על גבי, יד אחת ממשיכה בדרכה לכיוון ישבני, לשה ואני נכנעת למגע.