רצתי בבית חולים כמו משוגעת וראיתי את ההורים של ליאב ליד החדר, לא חיכיתי אפילו שנייה ופשוט נכנסתי, הוא שכב על המיטה מחוסר הכרה, הוא היה נראה כל כך חלש והוא היה פצוע כולו, לא ידעתי מה לעשות, התקרבתי אליו לאט ופחדתי לגעת בו, הוא היה מונשם, ליאב, ליאב אתה שומע אותי?
ליאב תתעורר אתה חייב לקום אני צריכה אותך, בכיתי כמו משוגעת, הוא לא יכול ללכת הוא לא יכול לעזוב אותי ככה הרופאים רצו אל החדר והחזיקו בי כדי להוציא אותי החוצה, לא רציתי לעזוב אותו שם, הרגשתי שכל צעד שאני עושה אני מתרחקת ממנו יותר, הוא הבטיח לי, הרגשתי שאני קורסת זה לא יכול לקרות לי, אין מצב שהוא הולך, פתאום ראיתי שחור בעיניי הכל היה מטושטש לא שמעתי אף אחד, המחשבה היחידה שהייתה לי הייתה מה יהיה, לא יכולתי לחשוב אפילו על חיים בלעדיו, שנאתי לחשוב על חיים בלעדיו, לחיות בלעדיו זה כמו לחיות כחצי בן אדם, הוא חלק ממני, הוא הלב שלי!
***לפני שנה***
השעון המעורר צלצל ורטנתי, יום שישי היום, הייתי עייפה כל כך, הלכתי חצי רדומה למקלחת שתעזור לי להתעורר, עשיתי את סידורי הבוקר שלי ושמתי ג'ינס כחול וגופייה לבנה, אז היי, קוראים לי אמבר ואני בת 19 וחצי, יש לי עיניים חומות ורגילות ושיער חום מתולתל וארוך שפתיים מלאות ועבות ואני בגובה ממוצע, יש לי אח גדול שגדול ממני בשלוש שנים קוראים לו איתי הוא הדוגמא הקלאסית לאח הגדול שחולה על עצמו, אני אוהבת לריב איתו ולהשלים אחרי כמה דקות, איתי גבוה עם שיער חום מתולתל ועיניים ירוקות לאיתי אף פעם לא הייתה חברה רצינית ממה שאני יודעת מה שנקרא הוא אוהב לבלות כל יום מחדש עם משהו אחר, הוא גולש ורוצה להפוך את זה למקצועי, למרות שאני והגלשן אף פעם לא היינו החברים הכי טובים אהבתי את הים כל כך, אהבתי שיכולתי פשוט לשבת על החול החם ונעים ולהביט אל האופק בלי שאף אחד יאמר מילה, "הים מקבל את כולם", איתי תמיד נוהג להגיד לי את זה, זה כל כך נכון, תמיד השוויתי את הלב שלי לים ידעתי שלפעמים הים רגוע ושליו ולפעמים הוא סוער וגועש, כך גם הלב שלי היה, אבל לא משנה באיזה מצב היה הים הוא תמיד הרגיע אותי, כאילו הרוח שמלטפת את עורי לוקחת את כל אותם רגשות שאני לא רוצה להרגיש ומעבירה אותם אל הים שיחזיק אותם איתו ויגרום להעלם אל עומקו, לאמא שלי קוראים ענת ולאבא שלי קוראים אבנר ההורים שלי אוהבים אותנו כמו שאף אחד לא יאהב הם ההורים הכי טובים שיש, תמיד דאגו לכך שבחיים לא יחסר לי ולאיתי כלום, תמיד היו דואגים שנהיה מאושרים ונעטה חיוך על פנינו, מאז שאני זוכרת את עצמי ההורים שלי אהבו מוזיקה ותמיד היא הייתה חלק מהחיים בבית, אבא שלי היה מנגן על גיטרה ואמא שרה, אני ואיתי רוקדים , ערב מושלם, ככה זה מדי ערב.
יצאתי מהחדר מוכנה ושאפתי את הריח המתוק והטעים של פנקייקים ושוקולד ל ראותי, מה עוד יכולתי לבקש כדי להתחיל את היום הזה בצורה הכי מתוקה שיש, איתי כבר ישב על השולחן ובהה בערמת הפנקייקים שהייתה מוגשת, בעוד אמא מביאה מייפל ושוקולד ואבי מעיין בעיתון, "הוו התעוררה הפרינססה, יאללה בחייאת אמבר הם כבר עושים לי עיניים" איתי אמר והצביע על הפנקייקים, גיחכתי והתיישבתי על הכיסא שליד איתי אמא ישבה והתחלנו לאכול את הפנקייקים הכי טעימים שיש. יאללה אני עולה להתארגן אמרתי לאיתי והוא הנהן בהבנה, עליתי לחדר לשים מתחת לבגדים ששמתי בבוקר בגד ים, שמתי את הבגד ים האהוב עליי עם הפסים הכחול לבן וסידרתי את השיער זריז לקוקו גבוה, אני ואיתי יצאנו להסתובב בים כמו שאנו נוהגים לעשות כל שישי בבוקר עם החברים שלנו, כשהיינו קטנים יותר אף פעם לא היינו מסתובבים ביחד, אבל כשגדלנו שני החבורות שלנו התחברו ואנחנו מבלים הרבה ביחד, קלאו ולירוי הם החברים הכי טובים שלי אנחנו מכירים מאז שאנחנו קטנים לירוי, הוא כמו אח בשבילי ובשביל איתי, ההורים של לירוי, ההורים של קלאו וההורים שלנו הם החברים הכי טובים, יש ללירוי עיניים כחולות ושיער שטני ולקלאו שיער שטני ארוך עם עיניים ירוקות היא כמו האחות שאין לי והיא גרה מולנו, עידן ולביא הם החברים הכי טובים של איתי והם מכירים מימי בית הספר היסודי כך שהם כולם כמו בני בית אצלנו, נכנסנו אל האוטו החדש שאבא קנה לאיתי, ושמנו שירים בלטינית, תאמינו לי זה ששנינו אוהבים את אותו סגנון שירים מנע הרבה צרות ובלבולי שכל, שמנו את הפלייליסט הארוך מאוד שלי והתחלנו לרקוד ולשיר יחד את כל השירים אותם ידענו בעל פה והעברנו נסיעה שלמה בשירה בעוד הנהגים האחרים מסתכלים עלינו כמו על שני משוגעים, אהבתי את הקשר שלי עם אחי הגדול הוא היה האח הכי מגונן שצריך וגם הראשון שיחבק אותי הכי חזק כדי שאני ארגיש מוגנת בין זרועותיו, שרנו עד שהטלפון שלי צלצל, " נו איפה אתם? ימצחיקה קבענו כבר לפני רבע שעה", קלאו כמובן החברה הכי דייקנית שלי אני חייבת לציין שיש פעמים שאני די מקנאה ביכולת הזו, אצלי גם אם יש לי שעה להתארגן אני אתחיל רק חמש דקות לפני, אצל קלאו לא משנה מה הכל על הדקה, אנחנו בדרך איתי פה חושב אנחנו זמרי השנה או משהו צחקקתי לה בטלפון,
YOU ARE READING
Save Me
Chick-Litרצתי בבית חולים כמו משוגעת וראיתי את ההורים של ליאב ליד החדר, לא חיכיתי אפילו שנייה ופשוט נכנסתי, הוא שכב על המיטה מחוסר הכרה, הוא היה נראה כל כך חלש והוא היה פצוע כולו, לא ידעתי מה לעשות, התקרבתי אליו לאט ופחדתי לגעת בו, הוא היה מונשם, ליאב, ליאב א...
