פרק 22

219 19 2
                                    

נקודת מבט טאהיונג

"היי בייבי, אתה יכול לדבר קצת?" שאלתי מיד לאחר שג'אנגקוק ענה לשיחתי. "כן, אני בדיוק בנסיעה" ג'אנגקוק ענה כשיצאתי אל המרפסת, מתהלך מצד לצד בשעמום. "לאן אתה נוסע?" שאלתי בסקרנות, מקווה שאני לא חטטן מידי, כל כך משעמם לי.

"אני הולך להביא כמה דברים" ג'אנגקוק ענה בפשטות. "אוקיי," אמרתי כשהתיישבתי על הספה ובהיתי בנוף היפה. "חג המולד מתחיל היום, איך אתם חוגגים אותו?" שאלתי בכאב, מקנא כל כך שיש להם אחד את השני ואני לעומתם אצטרך לחגוג אותו לבדי. 

"אממ כרגיל" הוא ענה, "כרגיל?" שאלתי בתהייה, "כן, כמו שחוגגים חג מולד. עם עץ ומתנות.." הוא פירט ופניי נפלו, "הוו, כן... תהינו" אמרתי בקושי. "תודה, ומה איתך?" ג'אנגקוק שאל וצחקקתי בעצב, "מה כבר יש לי לעשות? אני תקוע כאן לבד" השבתי.

"אתה לא מתכוון לעשות משהו בשביל שתרגיש את אווירת החג? אולי תשים עץ קטן או-" ג'אנגקוק החל לומר אך זה העציב אותי יותר לכן החלטתי לקטוע אותו, "לא, אני לא רוצה לעשות שום דבר" אמרתי והוא השתתק. אני סתם מוציא את התסכול שלי עליו, זה לא מגיע לו..

"מצטער. לא התכוונתי להיות גס רוח. אולי עדיף שנדבר מאוחר יותר" אמרתי והוא המהם, "בסדר אהוב שלי" הוא אמר בלחש ואני מרגיש רע עם עצמי יותר ויותר עם כל אמירה מתוקה שהוא מוציא מהפה, "ביי" אמרתי בקול חנוק וניתקתי במהירות לפני שישמע אותי מתפרק. 

אני לא רוצה לעשות שום דבר בחג המזדיין הזה. כשהייתי קטן כל כך אהבתי את החג הזה, כל שנה חיכיתי לשבוע הזה בו נהיה יחד כל המשפחה, נאכל ונשמח, נשב תחת עץ האשוח ונפתח מתנות. אבל כעת החג הזה לא שווה שום דבר כשאני כאן לבדי.

אולי כדאי שאלך לישון קצת ולהירגע, אני מקווה שאקום מצב הרוח שלי ישתפר מעט. אני לא רוצה להעציב את קוקי.

-

דפיקות חזקות נשמעו על הדלת, שוב ושוב ושוב ושוב. עד עכשיו חשבתי שזה היה חלק מהחלום שלי, אבל כעת אני מבין שזה אמיתי. רגע, פאק, דופקים על הדלת שלי?! מי לעזאזל יכול לדפוק על הדלת שלי??

שיט שיט שיט! גילו אותי, זה הסוף שלי. אני צריך להתחבא, כן. לא, אני אבדוק מי זה קודם. קמתי ממיטתי, מסתחרר לרגע מהמהירות בה קמתי, ומתקדם בשקט מופתי אל דלת הבית. הדפיקות ממשיכות ואליהן מתלווה עכשיו צלצול הפעמון.

הלב שלי דופק במהירות והידיים שלי רועדות כשאני נתמך בדלת ומנסה להציץ דרך העינית, רואה את "ג'אנגקוק!" צעקתי ופתחתי את דלת הבית, מוצא אותו עומד מחויך כששקיות רבות מפוזרות סביבו וקופסת מתנה אחת גדולה מונחת לפניי על הרצפה.

"הפתעה!" ג'אנגקוק אמר ודילגתי מעל קופסת המתנה הגדולה כשקפצתי על גופו וכרכתי את רגליי סביבו. "חג שמח נסיך שלי" ג'אנגקוק אמר כשחיבק אותי חזק. "מה אתה עושה פה?" שאלתי בהלם, אני בטוח שעיניי רחבות מאוד עכשיו.

The Cold War // Taekook (boyxboy)Where stories live. Discover now