Little Things // Larry

פרק 9

היי חברים 3> סליחה שלקח לי הרבה זמן להעלות פרק, הייתי במחסום כתיבה. אני מבטיחה להעלות בתדירות גבוהה יותר.
תהנו 3>
-

החזקתי את השרשרת והדמעות זלגו לי כל הדרך מהעיניים עד הסנטר, ונפלו על המזרן. ״לואי?״ ״איפה אתה?״ לפתע שמעתי את הקולות של נייל וליאם.

שנייה לפני שהם נכנסו לחדר הכנסתי את השרשרת לכיס. ניגבתי את הדמעות ונעמדתי. ״לואי, זה בסדר״ ליאם אמר, התיישב על המזרן ומשך אותי לשבת לידו. ״כן, אנחנו מבינים.״ נייל אמר והתיישב בצד השני שלי.

אחרי עשר דקות של הבנים מנסים לעודד אותי, מיציתי את הרחמים שלהם. ״יאללה בואו. יש חזרה״, משכתי את האף ואמרתי.

בסוף החזרה חזרנו לבית שלנו והתחלנו להתארגן לאימון. הארי הלך לשירותים בשביל להחליף בגדים. הוא תמיד התלבש איתי בחדר ולא הייתה לו בעיה עם זה.

זה כאב אבל אז הייתה לי ההזדמנות לעשות את מה שרציתי. להארי יש קופסה קטנה ליד המיטה, היא חשובה לו מאוד. אמא שלו נתנה לו אותה כשהוא היה קטן ומאז היא נמצאת תמיד ליד המיטה שלו. פתחתי את הקופסה הקטנה והסתכלתי עליה. בצד הפנימי של המכסה הייתה תמונה של הארי ואן. הארי היה שם בערך בן שלוש. הוא היה פעוט יפה. העיניים הגדולות והירוקות שלו הסתכלו על המצלמה בסקרנות.

הוצאתי את השרשרת הכסופה מהכיס שלי, נישקתי אותה והנחתי אותה בעדינות בתוך הקופסה הקטנה. סגרתי אותה במהירות כששמעתי את ידית השירותים זזה. שמתי את הקופסה בחזרה על השידה ולקחתי את הבגדים שלי בשביל להתלבש בשירותים כמו הארי. לא יכלתי להסתכל עליו. זה כאב.

כשיצאתי מהשירותים לבוש בבגדי הספורט הארי היה עסוק עם תיק האימונים הכחול שלו שהיה מונח על המיטה. כשהוא קנה אותו הוא אמר שהוא בחר כחול בשביל שכל פעם שהוא ילך לאימון הוא ייזכר בעיניים שלי. איך זה נגמר כל כך מהר? אחרי שהוא הכניס את הבקבוק לתוך התיק הוא הרים את מבטו. אני עמדתי מאחוריו אבל כנראה שהוא הרגיש בנוכחותי. ״עוד כמה ימים אני אעבור חדר״. הוא אמר.

הלכתי מסביב למיטה והתיישבתי על הצד שלי עם הגב אליו. ״זאין יעבור לחדר של ליאם ככה שיהיה לי חדר לבד״. שמעתי את הריצ׳רץ׳ של התיק שלו נסגר. אז הוא כבר חשב על זה? איך הפרידה הזאת כל כך קלה לו? ככה אני מרגיש אפילו יותר לבד. ״יאללה אתה בא?״ הוא שאל מהדלת.

קמתי מהמיטה והנחתי את התיק הירוק שלי על הכתף.
איזה זוג קיטשי היינו.