היום הפרק יהיה על זיאם, אבל הוא יהיה בין היחידים ממש על זיאם. ממליצה לקרוא גם אם אתם לא משפפים. תהנו 3>
(אם לא קראתם את הסטורי- פאן פאקט; הפרק מבוסס על חלום שהיה לי על הקראש 😳)
-
*נקודת מבט ליאם* (הפרק היחיד שלא יהיה מלואי או הארי אמא)
אנחנו באולפן הקלטות. לואי בדיוק יצא בריצה ונייל ואני יצאנו אחריו אבל אני מתעכב. אני מסתכל מאחוריי ורואה את הארי נשען על זאין והלב שלי עושה קווץ׳.
זאין מנשק את הארי על המצח ואני מרגיש כאילו מישהו תוקע בי סכין ומסובב אותה. נייל קורא לי ואני שומע את סיימון מאחוריי, נכנס לחדר שבו נמצאים זאין והארי.
פתאום אני נמצא בחדר הכושר. זאין נהיה אדום כשהוא מסתכל על הקוביות של הארי ואני נהיה אדום כי קשה לי. זאין לא מרגיש אותו הדבר.
פתאום אני נמצא בחזרה. זאין והארי יושבים מחובקים אחד ליד השני.
חזרה אחרת, שוב מתחבקים.
הם מתחבקים כל הזמן וזאין נותן להארי את המגע שלו שאני כל כך צריך.
ואני נשבר. אני מתיישב ליד שולחן בקצה של החדר ודמעות זולגות מעיניי. פתאום אני שומע שני אנשים מתיישבים לידי, אחד מולי והשני בקצה השולחן לידי. אני מרים מבט לשנייה וקולט את הארי וזאין.
״מה קרה ליאם? אתה בסדר?״ הארי שואל ואני לא עונה, רק נותן לעוד דמעה לרדת ומרגיש מחנק בגרון. ״מה יכול לשפר את ההרגשה שלך?״ זאין שואל.
אני מחכה כמה שניות ואומר, ״חיבוק. אבל אף אחד לא אוהב אותי מספיק בשביל לתת לי אחד״. אני לא מרים מבט ועוד דמעה יורדת. אני שומע את הכיסא של זאין נגרר מימיני ומרגיש אותו הולך מאחוריי. הוא מתיישב על הכיסא לידי ושם לי יד על הכתף. אני מתרומם והוא כורך את הזרועות שלו מסביבי. אנחנו מתחבקים, ואני מבין שזה כל מה שהייתי צריך.
***
״ליאם? הכל בסדר?״ הרגשתי את המיטה טיפה יורדת ושמעתי את הקול הלוחש של זאין.
התיישבתי וחיבקתי אותו, בלי מילים.
אחרי עשר שניות זאין שחרר אותי מהחיבוק ופניו התקרבו לשלי. ״אני פה לכל מה שאתה צריך, אתה יודע את זה נכון?״ הוא שאל וליטף לי את הלחי. הנהנתי בחצי חיוך והוא קם מהמיטה ועזב את החדר.
אחרי שהתארגנתי ואכלתי הלכתי לסלון והתיישבתי על הספה ליד זאין. ״אחחח מה זה?״ שאלתי כשהתיישבתי על משהו שהתגלה כחולצה המגולגלת של לואי.
״זה של לואי״ הארי אמר והעיניים שלו נצצו. מה יש לו? הם לא בדיוק נפרדו?
לואי בדיוק ירד וחיפש את החולצה, והארי נהפך לאדום. זאין נכנס איתו לחדר שלו אבל הפעם הייתי רגוע. אני יודע ששום דבר לא הולך ביניהם.
YOU ARE READING
Little Things // Larry
Fanficגמור ״אני מצטער לו. אני באמת ניסיתי, אבל כנראה שזה לא זה״. הארי אפילו לא חלם שזה מה שהוא יצטרך לעשות. הוא אפילו לא העלה בדעתו שבגלל ערמה של דפים וחתימה - שבדיעבד, הוא היה חוזר בזמן בשביל למנוע מעצמו לכתוב אותה - הוא יצטרך למלא אחר הוראות בלי לחשוב...
