היי חברים, תודה על 8000 קריאות!!!!! אתם מטורפים
תהנו מהפרק ואל תהרגו אותי...?
(אגב זה עדיין נקודת מבט לואי, כשזה ישתנה אני אכתוב)
אין לי מושג אם צריך אבל !!! טריגר - התעלפות !!!
-
לפתע ראיתי את היד הסגורה של הארי יוצאת מהכיס, משהו נוצץ מתוכה. זאין בדיוק הסתכל על הבגדים שלו ולא ראה. הייתי צריך לפעול מהר.
התקדמתי לכיוון של הבגדים שלי, התנגשתי ברגל של הארי ונפלתי. קצת חזק משציפיתי.
״אחחחחח״ פלטתי ושפשפתי את הברך הכואבת. ״לו אתה בסדר???״ הארי הכניס את הקופסה לכיס, התכופף אליי וליטף לי את השיער, ״לא התכוונתי!! להביא לך תחבושת? יש לי בתיק״ הוא היה בפאניקה, ״תגיד לי כל דבר ואני א-״ זאין קטע לו את המשפט ולקח אותו הצידה.
הלב שלי פעם בחוזקה. גם כי הארי תמיד מדביק אותי ברגשות שלו אז הייתי בפאניקה, אבל גם כי אכפת לו ממני. הוא ליטף לי את השיער.
זאין ניסה לדבר עם הארי אבל הוא הסתכל עליי ושתק, ראיתי את החזה שלו עולה ויורד בתנועות גדולות. זאין הרים את ידו ושם אותה ברכות על הצוואר של הארי. הארי עצם עיניים ושמט את מבטו והם התחבקו.
סחרחורת פתאומית וחזקה תקפה אותי. לחצתי על הרקה שלי, עיסיתי אותה וחיכיתי שהסחרחורת תעבור.
״טומו תן יד אני אעזור לך לקום״ ליאם הושיט לי את ידו ותמך בי כשהתרוממתי מהרצפה הקרה. הוא קירב אותי אליו, ״לואי, אתה יודע שאני הכי בעדך בעניין ואני מאחל לך רק טוב, אבל בדיוק בגלל זה אני רוצה שתתרחק ממנו קצת, לא בשביל שלא תהיו ביחד אלא בשביל שלא תפגע ממנו שוב.״ הוא אמר.
לא ידעתי שכל כך אכפת לו ממני. אני יכול להבין אותו. לא היה לי מה להגיד, אבל אני אסיר תודה על זה שאכפת לו, על זה שהוא חבר כזה טוב. הוא פתח את הזרועות שלו והתחבקנו.
אני שמח שהכרתי אותו, לידו אני יכול להתנהג כמו בן אדם בוגר או כמו ילד והוא תמיד זורם איתי, והוא תמיד יודע איך לעודד אותי. אני מאחל לכולם חבר טוב כזה.
***
פרשנו את מזרני השטח, פתחנו את שקי השינה והתכוננו ללכת לישון.
כבר כשראיתי את המזרן הגדול היחיד, ידעתי שתהיה פה בעיה, לפחות רק לי.
״אז בואו נחלק מזרנים, מי יהיו ביחד?״ ליאם שאל והסתכל עלינו מלמעלה, הוא הראשון שנעמד. כולנו נעמדנו אחריו ובזווית העין קלטתי את סיימון. אני מבין שהוא הבוס שלנו או משהו ושהוא תמיד פה איתנו, אבל זה אומר שהוא צריך לרגל אחרינו??
הוא הנהן או משהו ולא הבנתי מה הוא רוצה, אבל שנייה אחר כך הארי אמר משהו שהסיח את דעתי. ״נראה לי זאין ואני, לא?״.
קפאתי.
זה היה אחד מהרגעים האלה שמרוב ששבורים כבר לא מרגישים אף רגש.
העיניים שלי היו יבשות, הפרצוף שלי היה אדיש ולא זזתי.
אני לא יודע איך נראיתי, אבל מבפנים ללא ספק הייתי שבור.
התחילה לי בחילה ויכלתי להרגיש את הלב דופק בכל הגוף שלי.
בום בום
מה קורה לי?
בום בום
בום בום
זה באמת קורה?
בום בום
בום בום
הארי לא אוהב אותך
בום בום
לא עוד
בום בום
בום בום
בום
-
YOU ARE READING
Little Things // Larry
Fanficגמור ״אני מצטער לו. אני באמת ניסיתי, אבל כנראה שזה לא זה״. הארי אפילו לא חלם שזה מה שהוא יצטרך לעשות. הוא אפילו לא העלה בדעתו שבגלל ערמה של דפים וחתימה - שבדיעבד, הוא היה חוזר בזמן בשביל למנוע מעצמו לכתוב אותה - הוא יצטרך למלא אחר הוראות בלי לחשוב...
