אל תיפגשו עם אנשים מהאינטרנט (boyxboy)

הצלת אותי

הסתכלתי סביבי, חיפשתי בעיני את האדם שחטף אותי אך לא מצאתי. קמתי מהמיטה באיטיות, רק אתמול בלילה הוא חיבק אותי, והיום הוא לא נמצא?

הסתובבתי בבית שלו, מנסה לחפש קצת רמזים על זהותו האמיתית של החוטף המסתורי, אך הדבר היחיד שמצאתי היה פיצה מלפני שבוע. שמעתי את דלת הדירה הישנה נפתחת בחריקה, ציפיתי לראות את אנטוניו, אך מי שנכנסה הייתה אישה יפה, רזה וגבוהה, בעלת שיער שחור חלק ועיניים בצבע דבש, היא צעדה על עקביה המרעישים במבט מחליא, שלא מחמיא לפניה היפות.

"אתה חבר של אנטוני?" היא שאלה אותי בסלידה ובחנה את גופי בביקורתיות.
"כ-כן." גמגמתי, מה עוד הייתי יכול לענות לה? היא התקרבה אליי ונגעה בזרועותיי.
"מה את עושה?!" נבהלתי כאשר היא החלה לגעת וללחוץ על גופי בגסות.
"תסתום את הפה שלך!" היא צעקה עליי והחלה להעלות את חולצתי, מחזיקה את ידיי בחוזקה ללא יכולת לזוז. "אז זה מה שאנטוני מסתיר ממני..." היא מילמלה. היא הוציאה חבל מתיקה והחלה לקשור את ידיי.
"ת-תעזבי אותי!" קראתי בפחד והיא הכתה אותי בחוזקה. "אתה מעז לדבר?" היא שאלה בזעם וקשרה גם את פי ורגליי בתנועות גסות. היא התחילה לגרור אותי אל מחוץ לדירה, מכניסה אותי למעלית וזורקת את גופי על רצפת המעלית, גורמת לבגדיי להתלכלך ומסתכלת עליי בגועל.

הגענו למטה והיא גררה אותי לחניה, פותחת את דלת המכונית וזורקת אותי למושבים האחוריים, נועלת את הדלת אחריה.

"מה את עושה?!" שמעתי קול מוכר פתאום.
"איך אתה מעז להסתיר ממני דברים?! אתה שכחת ששבעים אחוז מהנכסים שלך עוברים אליי?! וזה... חתיכת נכס." היא שינתה לפתע את טון קולה, "אוכל להרוויח עליו הרבה."
"אני אביא לך את מה שאת רוצה אבל תעזבי אותו." שמעתי אותו אומר בקשיחות. היא לחשה לו משהו והוא נאנח.
"ואז את תעזבי אותי?" הוא שאל בעצבים.
"כן בייב." היא אמרה בקולה המתוק להחליא. שמעתי צעדים כבדים מתקרבים ואת דלת המכונית נפתחת.

אנטוניו הסתכל עליי ואילץ חיוך.
"הולכים עכשיו האני." הוא אמר והרים את גופי הקליל בעדינות על ידיו וטרק את דלת המכונית עם רגלו, בזמן שדמעות החלו לכסות את עיניי. אני שונא לבכות, שונא להרגיש את פניי צורבות, ואת אפי נמשך. אך הפעם, רציתי לבכות, כל האירועים האחרונים די שברו אותי. אנטוניו ליטף את שיערי ומחה את דמעותיי באצבעותיו.
הוא הושיב אותי על הספה בביתו וליטף את לחיי בעדינות, כאילו מפחד לשבור אותי.

"אתה בסדר?" הוא שאל, "היא עשתה לך משהו?!" הוא שאל בעצבים ואני נרתעתי.
"א-אני בסדר." גמגמתי והוא נישק את ראשי ברכות.
"מה הבטחת לה?" שאלתי בחשש, והוא מחק את החיוך מפניו.
"זה לא אמור להעסיק אותך." הוא אמר וחזר לחייך.
"מי זאת?" שאלתי אותו והוא שוב הרצין את מבטו.
"בתקופה שחייתי ברחובות היא הצילה אותי כמה פעמים, אז עכשיו אני חייב לה 70% מהרכוש שלי עד שאני אכסה את החוב." הוא נאנח בתסכול. "אל תדאג, היא לא תפגע בך יותר, אני מבטיח." הוא הסתכל ישירות אל תוך עיניי, "לא אתן לה לגעת במי שאני אוהב." פערתי את עיניי והתרחקתי ממנו מעט.
"למה אתה עושה את עצמך מופתע?" הוא שאל בעורמה, "אתה כבר ידעת את זה, לא?"
"א-אני-" הוא קטע אותי בנשיקה. הוא אחז בראשי והכניס את לשונו עמוק לפי, בזמן שליטף את חזי. אני אולי משתגע, אבל אני חושב שאני מרגיש אליו משהו.

אני יודע שאמרתי שאני פורש, אבל אני מרגיש שאני חייב לקוראים שלי, על מקום 2 בboyxboy.