part 19 - what the hell ??

1.4K 55 2
                                    

עזרתי לאברלי למצוא משהו עשיתי אותה ממש יפה , פחדתי גם בשבילה אבל ידעתי שאם היא מרגישה מוכנה לצאת שוב זה תלוי בה , ידעתי שבפנים גם היא בטוח קצת מפחדת כי זה מאד קשה , אני במקומה בחיים לא הייתי יוצאת שוב לדייט , אז כל הכבוד לה , הלכנו לבית ספר לקחת את אבייג ,
ואז טרביס אמר לי " אני עושה את זה כי אני דואג לה" ,
" אני יודעת , אבל אם היא מרגישה מוכנה לצאת שוב פעם לדייט ואני בטוחה שיש לה בעצמה מלא סיוטים מזה , זה בחירה שלה ,
אין לזה שום קשר אלייך או אלי , "
עניתי לו את מה שאני חושבת , הוא הסתכל עלי לרגע ,
" כמעט הרגתי אותה ששמעתי שהיא יצאה לדייט ויותר מזה שהיא עשתה סקס " ,
הוא אמר בכעס ,
" אוקיי אז אני מבינה שעדיף לי רק ילדים בנים לא בנות " אמרתי בחיוך מנסה להרגיע אותו, 
" אני לא רוצה ילדים בכלל " הוא ענה לי מייד
המשפט שלו עשה לי כאב בלב , אני מאד אבל מאד אוהבת ילדים , לא עניתי והלכנו לקחת את אביגייל ,
היה כיף ראינו סרט,  שחזרנו טרביס ביקש שנלך לבית שלו ,
בדרך חזור באוטו הייתה לי בחילה נוראית  , ביקשתי ממנו לעצור בצד , ויצאתי להקיא , שחזרתי לאוטו הוא שאל אותי מה קרה אמרתי לו שאני כנראה אלרגית לאיזהשהוא סוג של אוכל,  הוא אמר שאני צריכה לראות רופא ואמרתי לו שהוא צריך להפסיק לדאוג לכל דבר ,
חזרנו והוא שם את אביג לישון  , אברלי הגיע תוך כדי , בקושי הולכת עם חיוך כל כך גדול ,
" מה קרה " שאלתי אותה חשבתי שהיא נפצעה או משהו ,
" הרבה זמן לא עשיתי סקס זה מה שקרה" היא ענתה לי בחיוך ולפני שאמרתי משהו היא הוסיפה " אל תדאגי השתמשתי בהגנה" ,
חיבקתי אותה מחייכת טוב לי לראות אותה שמחה משקמת את עצמה זה בריא בשבילה ,
אני באמת אוהבת אותה כמו אחות ומאחלת לה הכי טוב שיש ,
שהסתובבתי ראיתי את טרביס מאחורי עם פרצוף מאוד מאוד כועס , 
ת'אמת בשניה הראשונה פחדתי אבל אחר כך, אמרתי לאברלי לילה טוב ,
והלכתי לחדר שלו, הוא שכב במיטה לא מסתכל אלי אפילו, 
"טרביס " ניסיתי לדבר איתו אבל הוא לא ענה לי שכבתי שם ככה,  לא מצליחה להרדם ,
ואז פתאום התחלתי לבכות,  טרביס הסתובב אלי מייד מחבק אותי, 
"מה קרה" הוא שאל ,
" כואב לי לחשוב על אברלי , תחשוב מה היא עברה זה היה מישהו שהיא אהבה , זה שחוץ מזה שהיא איבדה את הדבר שהכי קשה לה היא נפגעה מזה לעולם והצלקת שעל הפנים שלה תמיד תזכיר לה מה קרה אתה לא יכול להיות כל כך אגואיסט ולחשוב רק עלייך אני יודעת שהיא אחותך אבל אתה חייב לתמוך בה ולחבק אותה לא לריב איתה ולכעוס עליה היא צריכה אותך " אמרתי לו תוך כדי שאני בוכה ,
" זה לא בגלל שאני אגואיסט זה בגלל שנכשלתי בלשמור עליה והבטחתי להם שאני תמיד ישמור עליה " הוא ענה לי נותן לי לראות עוד מהצד שלו , זה פעם ראשונה שהוא בכלל מתייחס קצת להורים שלו , שהוא בכלל מזכיר אותם, 
זה הקפיץ לי משהו בלב ,
" למה אתה לא רוצה ילדים "?
שיניתי נושא  ,
רציתי להבין אותו לראות איך אני יכולה לשנות את זה ,אני גם לא יסלח לעצמי אם אביגיל תפגע על בטוח , אבל אני לא ימנע ממנה לצאת אם אני יודעת שהיא חזקה ומנסה,
הוא לא ענה והבנתי שהוא עדין לא מרגיש שהוא יכול לדבר על זה , יכולתי ללכת לאברלי ולשאול אותה מה בדיוק קרה להורים שלה אבל העדפתי לשמוע את זה ממנו ,
מתי שהוא ירגיש מספיק בנוח לבטוח בי ,
להכניס אותי ללב שלו , לחיים שלי , לסודות שלו ,
בנתיים אני יסתפק במה שהוא כן נותן לי לדעת , אני יודעת שאברלי היא נקודה מאד חלשה שלו , בדיוק כמו אביגייל שלי ,
אנחנו כן חולקים משהו במשותף , יותר ממשהו ,
נרדמנו ככה כל אחד מאיתנו שקוע במחשבות , 
שקמתי הוא לא היה במיטה ,
קמתי התארגנתי חיפשתי את אביגייל היא ישנה במיטה שלה,
הערתי אותה לוקחת אותה לבית ספר , אברלי  הייתה בחדר שלה נכנסתי ודיברנו קצת ,
ואז בסוף היא שאלה אותי אם יש משהו שאני רוצה לדעת ,
שאלתי אותה למה היא מתכוונת ,
היא שאלה אם אני רוצה לדעת על ההורים שלה , אמרתי לה שאני רוצה לדעת אבל לא ממנה , שטרביס ירגיש שהוא מסוגל לספר לי אז אני יקבל את זה ,
" יאי את הולכת להיות גיסתי " היא צרחה באושר , כולה מחייכת , חיבקתי אותה חזק לא משחררת אני יודעת שהיא צריכה תמיכה ואני פה בשבילה תמיד פה בשבילה ,
טרביס עדיין לא הופיע בשום מקום , הוא לא עונה לטלפונים שלי ואני מתחילה ממש לדאוג , איפה הוא לעזעזל,
שהלכתי לקחת את אביגייל מהבית ספר החלטתי לקחת אותה לבית שלי , ואז בהחלטה של רגע החלטתי לעצור בבית של הלן .
שהגעתי להלן סלין הייתה שם והיא ממש התלהבה להכיר את אביגייל והיא ביקשה ממני להשאיר את אבייג שם ,
התלבטתי בסוף הסכמתי  ,
יצאתי משם לעבודה,
היה משעמם בלי הלן, 
חזרתי לבית לבד טרביס אפילו לא התקשר אלי,  שנכנסתי לבית ראיתי צל של מישהו יושב על הספה זה לא טרביס ,
"מי זה "שאלתי בקול ,
לא יודעת אם לפחד או למות מפחד הלב שלי דופק על מליון קמ"ש ואני בקושי נושמת ,
"זה אני" שמעתי את הקול של אברלי ,
היא בוכה אלוהים מה קרה , פליז שלא קרה כלום לטרביס בבקשה ,
מה אני אפילו חושבת המוח שלי מריץ מליון אפשריות ואף אחת מהם לא טובה, 
"הוא חזר והוא פה " היא מצליחה להגיד בין בכי לבכי על מי היא מדברת לא הבנתי ,
כנראה שהיא ראתה את זה על הפנים שלי כי היא מייד אמרה " מי שעשה לי את הצלקת ,
טרביס רוצה לרצוח אותו והוא מתכנן את זה ,
זה בעצם למה הוא לא בבית הוא עובד ,
ואני מפחדת"אני יכולה להשאר פה"? היא שאלה תוך כדי שהיא עדיין בוכה,
" בטח"  אמרתי לה ,
שמנו פ'יזמה , נכנסו למיטה ,
קמתי באמצע הלילה בהרגשה שמישהו צופה בי לא יודעת למה זה הרגיש לי ככה ,
שפתחתי עיינים טרביס עמד שם במבט נורא מודאג , אני לא חושבת שאי פעם ראיתי את המבט הזה עליו,
קמתי מהמיטה מחבקת אותו חזק הוא באמת היה לי מאד חסר כל היום התגעגעתי אליו,
רציתי שהוא יצטרף אלי למיטה אבל הוא אמר שהוא חייב לעבוד ,
אם הייתי יודעת מה יקרה לא הייתי מפסיקה לחבק אותו לשניה ,
נישקתי אותו פעם אחרונה והוא עזב ,
חזרתי למיטה אברלי ישנה ,
כמה רוע קיים בעולם הזה אלוהים,
למה ??? חשבתי שם בחושך במיטה ,
למה ?????
אני תמיד רציתי להיות טובה יותר , עדינה יותר , מנומסת יותר ,נחמדה יותר ,
שכבתי במיטה כל כך הרבה זמן לא שמתי לב שהבוקר הגיע ,


Blue Beautiful Eyes And Black SoulWhere stories live. Discover now