Blue Beautiful Eyes And Black Soul

part 23-mom

אני אמא , אשכרה א-מ-א.
לא זה עדיין לא מסתדר לי ,
יש כל כך הרבה דברים שאנחנו צריכים לדבר עליהם ולפתור אותם ,
אבל ברגע הזה הכל מרגיש כל כך נכון ,
טרביס נכנס לחדר מחזיק את שון ,
לראות את שניהם ככה הלב שלי התרונן באושר ,
אני מאושרת לראות את טרביס ,
הוא השתנה ואני רואה את זה ,
אני עדיין לא לגמרי סולחת אבל ..
יש לי ילד. ילד מתוק ויפיפה ,
כל הכאב והקושי והצער היה שווה את זה , הוא נולד יחסית גדול 10 פאונד ,
טרביס הגיש לי אותו, חיבקתי אותו קרוב אלי ,
העיינים שלו היה עצומות , הוא כל כך שקט ורגוע , הזזתי את השמיכה והתחלתי להניק אותו תוך כדי שאני מנשקת אותו בלי הפסקה,
זה מטורף .. זה מדהים .
"אביג , סלין , והלן , יהיו פה עוד 10 דקות " טרביס אמר לי יושב לידי,
חייכתי אליו , כמה התגעגעתי לנוכחות שלו , לריח שלו , הוא פשוט ממכר ,
וזה כי אני כנראה מאוהבת בו במצב קשה ,
ולפני שהספקתי לענות הדלת נפתחה ,
אביג נכנסה בריצה ואחריה סלין והלן ואברלי ,
אביג רצה אלי , היא מתגעגעת ומתרגשת ,
זזתי קצת ועשיתי לה מקום במיטה ,
שמתי אותה לידי , וחיבקתי חזק , אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני אוהבת אותה פחות,
היא הסתכלה על התינוק המומה , בעיינים נוצצות ,
"הוא שותה ממך חלב? " היא שאלה אותי פתאום ,
"כן " עניתי לה בשקט ,
"זה הדבר היחיד שהוא אוכל " עניתי לה ,
"מה אין מצב שהוא לא אוהב גלידה "היא ענתה לי ,
כולם בחדר צחקו ,
"אני בכלל לא אוהבת חלב " היא אמרה בסוף,
"מתוקה זה רק בגלל שהוא קטן ואין לו שיינים שהוא יגדל את תוכלי לקחת אותו לגלידה" אמרתי לה ,
"ממש לא " פתאום טרביס אמר ,
כולנו הסתובבנו להסתכל עליו,
הוא נעץ בי מבט עמוק , חזק ,
הוא דואג לתינוק והוא מנסה להגן עליו ,
אבל גם אני פה וגם אני מחליטה ,
כי לפני מה שאני זוכרת אני זאת שנקרע לה הכוס בדרך שלו לעולם ,
הסטתי את העיינים שלי במהירות אני לא רוצה או יכולה להתמודד עם הכל עכשיו ,
אין בי כוחות ,
וכאילו ששון הרגיש את השינוי במצב רוח שלי הוא התחיל לבכות ,
הלן רצתה להחזיק אותו שפתאום היא שמה לב לטבעת שביד שלי ,
היא הסתכלה עלי המומה,
ראיתי את המחשבות שלה עפות במוח ,
היא כועסת , מאד כועסת ,
"לא סלחתי עדין " לחשתי לה ,
"אבל אין לי כח עכשיו " המשכתי לומר ,
היא הסתכלה עלי במבט מבין ומבט סופר כועס על טרביס ,
היא לקחה ממני את שון ,
הלן החזיקה אותו , ואז אברלי וסלין ישבו עם אביג כדי שהיא גם תוכל להחזיק בישיבה לא היה לי כוח לקום , וגם לא הייתי מסוגלת כאב לי , שרף לי ,
הלן התיישבה לידי היא חיבקה אותי ,
"את חייבת מקלחת " היא אמרה לי ,
חצי צוחקת חצי רצינית ,
"בואי אני יעזור לך " היא התחילה לעזור לי לקום שטרביס הגיע מהצד השני ושניהם ביחד עזרו לי לעמוד על הרגליים ,
אני בטוחה שהפנים שלי הראו הרבה כאב ,
ניסיתי להסתיר אבל לא לגמרי יכולתי ,
אביג הסתכלה עלי ברחמים ,
אני לא יודעת איך אני נראת ואני גם לא בטוחה שאני רוצה לדעת אבל זה בטח הכי גרוע שיש ..
הייתי עירומה לגמרי בחדר מלא אנשים וזה לא הרגיש נוח בכלל,
במיוחד שאני נראת זוועה,
טרביס מייד כיסה אותי במין חלוק מוזר כזה ,
בקושי הצלחתי להגיע לשירותים , היה שם מקלחת נחמדה כזאת החלטתי לעמוד ,
טרביס והלן נשארו שם ,
טרביס אמר להלן שהוא יסתדר והיא אמרה שהיא לא עוזבת אותי איתו ,
בסוף שניהם נשארו אני בכלל לא רוצה אף אחד מהם כרגע שאני עירומה ובקושי זזה ,
הלן וטרביס שטפו אותי בעדינות ,
הגוף שלי היה נראה נורא , הבטן ירדה הכל היה ג'לי ומלא בדם ,
הדם שלי פשוט זרם כמו מחזור ,
אבל בגושים מוזרים , ואני פשוט מרגישה מותשת זה הכל.
ברגע שהלן נגעה לי במפשעה כדי לנקות את הדם , צרחתי כמו משוגעת ,
כאב לי נורא , היא בעצמה נבהלה ,
ואז פתאום נפל לי האסימון
ירח לי זמן להתאושש מזה ,
זה כאבי תופת , וזה לא נגמר
אני לא עומדת בזה ,
בסוף יצאתי נקייה ולבשתי שורט ואיזה טי שרט , היה לי קצת יותר נוח והרגשתי נקייה ,
יכולתי גם ללכת קצת בלי עזרה וזה שימח אותי ,
אבייג כבר הספיקה לספר לשון על כל הדברים שהיא קנתה לו והוא מצידו שכב בשקט והקשיב ,
היא אוהבת אותו , ואין שום דבר בעולם שמשמח אותי יותר מזה ,
מחר משחררים אותי מהבית חולים ואני חייבת לתת חופשה לסלין והלן הם עזרו לי כל כך הרבה , ולא היה להם בכלל זמן לעצמם ,
הלן אמרה לי פתאום בשקט " לא הייתי מאמינה שהוא יחזור ויום אח"כ כבר תהיי מאורסת לו" , היא הסתכלה עלי במבט חודר היא יודעת שהוא יהיה האחדבשבילי אבל היא יודעת שאני לא יוותר לו כל כך מהר,
"התעוררתי עם טבעת על היד ואין לי כוח לסצנות" עניתי לה בכנות ,
זאת הסיבה אני פשוט מחכה להתאושש אני לא אני עדיין ,
היא רק חיבקה אותי מבלי לומר מילה,
אברלי התקרבה אלי כלכך שמחתי לראות אותה ,
הייתה לה צלקת חדשה ומכוערת אבל היא חייכה חיוך אמיתי ורק חיבקתי אותה,
היא מדהימה , מיוחדת ,
" את יודעת שאני יגור איתך ביחד
בזמן הקרוב " היא אמרה לי מחייכת,
"אני יעזור כמה שאני יכולה " היא אמרה בחיוך ,
"תודה " לחשתי לה ,
אני אוהבת אותה וסומכת עליה במליון אחוז ,
הם התארגנו ללכת , ושון חזר אלי ,
שמתי אותו על הגוף שלי , נותנת לו את החום שלי , נותנת לו להרגיש שאני הכי אוהבת אותו בעולם ומודה לו הכי שיש ,
הלן סלין אברלי ואבייג עזבו את הבית חולים, טרביס נשאר לידי ,
הייתי עייפה אבל שכבתי במיטה נקייה ,
לפחות זה ,
"חבל שלא באת כמה חודשים אחורה לפחות הייתי נהנת מסקס" אמרתי פתאום,
אני מופתעת מעצמי , לא יודעת אפילו למה אמרתי את זה בקול ,
זה בכלל לא מה שהציק לי,
"זה מה שהכי הציק לך , סקס??" הוא ענה לי בצחוק מופתע שאמרתי משפט בסגנון הזה ,.
" אני לא יודעת מה קורה בינינו אבל יקח לפחות חודש עד שנוכל לקיים יחסים וזה מבאס אותי " אמרתי לו בשקט ,
בחיים לא דיברתי איתו ככה ,
הלידה הזאת שינתה אותי לגמרי ,
"למה הלכת" ?? אמרתי לו בכאב מתסתכלת לו בתוך העיניים ,
רק אלוהים יודע כמה בכיתי וכמה זה שיגע אותי ,
אני בחיים לא יספר לו.
אני לא רוצה שהוא ידע כמה פגיעה זה השאיר אותי , עד כמה אני תלויה בשנינו,
אחרי ששנים חסמתי את עצמי , 
לא נתתי לאף אחד לאהוב אותי , לא פתחתי את הלב שלי , ואז שכן התאהבתי ונשארתי בלי הגנות אז ... נשבר לי הלב .
" לא יכולתי לראות אותך ככה סובלת בגללי " הוא אמר אחרי כמה שניות של שתיקה ,
הוא יודע שאני לא מספרת לו הכל , הוא מודע לזה שהוא יצטרך לקנות את האמון והלב שלי מחדש .
הלב שלי שייך לו אבל כרגע יש שם חומה ,
לא יודעת למה המשפט שלו הכעיס אותי , אבל הכעס שלי היה מלא בכאב ,
" אז ברחת כי לא רצית להתמודד  ,וחזרת למה כי ילדתי ? אם אתה לא מתמודד אני לא רוצה אותך בחיים שלי " עניתי לו בכעס שמהול בהרבה כאב הציק לי נורא .