Blue Beautiful Eyes And Black Soul

part 22 - its hard to be pregnant.

השבוע עבר בנעימים , אני כמעט לא מרגישה את ההריון הבחילות ירדו בהדרגה ,
אני עובדת רק חצי שבוע ומבלה מלא זמן עם אביגייל ,
אנחנו מבלות הרבה ביחד ממש כמו פעם .
קניתי כמה ספרים על הריון וקראתי אותם ,
אני לומדת מלא דברים חדשים,
המצבי רוח שלי משתנים בשניות ,
התאבון שלי מפחיד אני אוכלת ללא הפסקה ,
אני מאד מאד מתגעגעת לטרביס , אני עדיין קצת כועסת עליו ,
אבל מה לא הייתי נותנת בשביל לראות
אותו שוב לחבק אותו להריח אותו  ,
לאהוב אותו פיזית וריגשית ,
זה חסר לי זה כואב לי , זה קשה לי.
מה שקרה לנו זאת לא אשמתו , וגם אם זאת אשמתו , אני סולחת לו, לגמרי סולחת.
הילד שלנו נמצא בבטן שלי ,
אני לא מאמינה שאני אומרת את זה ,
יש לי בליטה קטנה וחמודה , אני מאוהבת בתינוק הזה ,
הידיים שלי עוד לא החלימו והם נראות דיי רע , הלן עוזרת לי מלא היא נמצאת פה הרבה , גם סלין .
ואפילו לפעמים סתם מארחות לי חברה ,
אנחנו לא מדברים על טרביס , בכלל .
לפעמים בלילה אני מתגעגעת ואני בוכה קצת , אבל אני מזיזה את זה ביום ,
אני מעסיקה את המוח שלי בדברים אחרים
אני לוקחת את אביג כל יום לבי"ס, מכינה אוכל וכביסות , דואגת שהיא תעשה שיעורי בית , לוקחת אותה לגינה , מספרת לה סיפורים,
הכל כדי לא לחשוב על טרביס ,
והיא מצידה ילדה יפה וחכמה לא שואלת שאלות היא לא מזכירה את השם שלו כלום ,
אבל עדיין כל פעם שאנחנו הולכות לקנות גלידה , אני חושבת עליו, 
יש לי מצבים מוזרים בהריון , לפעמים באמצע הלילה בא לי דגים או דגני בוקר ,
אני לי מושג מאיפה באות הדודות שלי אבל חלקם נוראיות , אני אוכלת מלא.
אין לי מושג אפילו מה אני אוכלת כל מה שזז ,
הלן מתרגשת נורא כי אני כמו אחותה,
היא מקשיבה לדפיקות לב של התינוק כל הזמן ,
היא סלין ואביג מדברות על תינוקים ושמות של תינוקים כל היום ,
ואני רק מקשיבה וצוחקת ,
כבר עברו כמה חודשיים הבטן שלי ענקית ואני אפילו לא לקראת סיום אני עוד מעט נכנסת לחודש שביעי ,
קשה לי להעלות מדרגות או להתכופף , ואני שמנה נורא , אבל אני מרגישה מאד רגועה ושלווה , הלב שלי עדיין כואב נורא, 
לא רציתי להביא ילד בלי אבא ,
לא רציתי עוד ילד כמוני או כמו אביג ,
לא רציתי שהילד ירגיש שונה ,
זה שטרביס שילם על השכירות זה הציל אותי ,
הכל נהייה מאד מאד מסובך .
מאד מסובך,  אני לא יכולה לשבת ולקום בקלות , קשה לי לישון בלילה קשה להסתובב , ועד שאני נרדמת התינוק מתחיל לבעוט , הלן ואביג נוגעות לי בבטן בלי הפסקה,  הבגדים שלי לא עולים עלי, 
החזה שלי גדל ב3 מידות לפחות , עד כדי כך שהלן אמרה שאם לא הייתי אחותה היא הייתה מזיינת אותי , וכמובן נתתי לה מבט מוכיח , והכי חשוב לעשות פיפי זה פרויקט,
עד שמתיישבים ואז לעשות פיפי ואז לנגב מאד קשה ואז לקום סיוט פשוט סיוט ,
אני מודה להלן כל יום שהיא פה בזכותה אני לא מרגישה לבד ,
אני עדיין בוכה בלילות אני כל כך מתגעגעת אליו,  וכמו שאני מתגעגעת אני גם כועסת ,
אני רוצה אותו פה,  אני רוצה שהוא יחווה את הדפיקות לב , הבעיטות הקטנות ,
את היצור המתוק הזה שנמצע בתוכי ,
אני שמה כסף בצד בשביל כל הדברים של התינוק , אני כל כך מאוהבת בו כבר מהרגע הזה ,  מאז שהוא קיים ,
אביג לא מפסיקה להתרגש היא מתלהבת כל שניה ממשהו אחר ,
למרות שאנחנו מדברות איתה הרבה היא עדיין לא מראה שום סימני קינאה ,
ואני מקווה שזה ישאר ככה לתמיד,
אני לא יודעת איך אני יוכל ללכת לעבוד אחרי הלידה ,
אני ישאיר את התינוק עם אביג ??? זה לא הופר , זה עדיין לא קרוב מאד אבל זה מציק לי ,
יש לי סימן מתיחה ענק באמצע הבטן והוא מכוער נורא ,
אני מסתובבת בבית בלי בגדים לפעמים כי לא נוח לי,
אביג ראתה אותי עירומה לפני אבל עכשיו היא נחשפת לסצינות עירום ללא הפסקה ,
יש לי גלי חום , ואני כמעט לא מזהה את עצמי , עבר כבר 3 וחצי חודשים מאז שהוא עזב , לא שמעתי ממנו כלום ,
אני אפילו לא יודעת אם הוא בחיים ,
אין יום שלא חשבתי עליו כל שניה , אין דקה שלא כאב לי הלב בגללו ,
אין לילה בלי בכי , 
אני בטוחה שגם התינוקי החמוד מתגעגע אליו , אני אוהבת אותו ,
ולא אמרתי לו את זה , אולי אם הייתי אומרת את זה , זה היה משנה משהו , אולי  ...
ואולי... ואולי ....
כל פעם שאני שוקעת במחשבות אני רואה את הלן בוחנת אותי ,
דיברנו על זה כמה פעמים ,
היא הבטיחה שהיא תרצח אותו בהזדמנות הראשונה שלה ,
הוא נהייה חלק ממני והחלק הזה חסר לי ,
אבייג גודלת במהירות כמעט בת 10 ,
אני לא מאמינה שהיא כזאת ענקית אבל אני כל כך שמחה שהיא איתי ,
היא מדהימה , מתוקה , יפה וחכמה ,
כבר הזכרתי שאני מאד רגישה ורגשנית לאחרונה , אני לא צועקת אבל אני בוכה הרבה גם משמחה  ,.
הפסקתי לעבוד לגמרי אני בקושי זזה עם הבן הזה ולחשוב שזה רק תינוק אחד עליתי כמעט 60 פאונד במשקל ,
מתי שכולם בבית שלי אני לובשת טי שרט גדולה כזאת ,
הלן וסלין עוברות לגור ביחד החל מחודש הבא ,
אני כל כך מתרגשת ונהנית לצחוק על הלן כל הזמן ,
אני עכשיו מתחילה חודש תשיעי הכל עבר בלי סיבוכים ואני רוצה לידה רגילה בלי כלום, סלין תשאר עם אביג והלן תבוא איתי כנראה ,
יש לי כבר צירים מיידי פעם ,
אני כמעט ולא ישנה בלילה, 
ארגנתי כבר תיק לבית חולים,  ברגע שיולד התינוק עשיתי רשימה מה סלין ואביג ילכו לקנות ,
שכחתי כבר איך אני נראת בלי כדור ענקי בבטן או עם איפור,  או שאני מלבישה משהו שהוא לא שק ,
קשה לי להתקלח מלא ואני מפחדת ליפול ,
הגב שלי כואב פיצוצים ,
ואני אשכרה יושבת לפעמים לראות טלוויזיה מה שבחיים לא עשיתי ,
התחלתי מסדרות של דיסני , הפסדתי הרבה הרבה , אני גם בודקת סרטים לאבייג שלא תראה דברים מיידי של גדולים לגיל שלה,
בנתיים אין לה קראש על אף אחד בכיתה שלה או בבית ספר אז אני רגועה ,
התינוק אמור להגיע עוד שבוע , הוא ענק אני מרגישה , אבל אני מתעקשת על ללדת טבעי , אין לי מושג למה אפילו בעצמי,
הצירים באים יותר לעיתים קרובות ,
והלן וסלין ישנות בבית שלי כל הסופ"ש ,
אבייג עדיין לא מאמינה לי שהתינוק אמור לצאת לי מהכוס ,
היא חושבת שזה ישבר כי התינוק גדול ,
אני בעצמי קצת מפחדת אבל יהיה טוב,
אני מתכוונת להיות האמא הכי טובה שיש , אפילו שהתכנית שלי הייתה שיהיה אבא ואמא בתמונה לא רק אמא ,
אני לפעמים מדמיינת מה היה קורה אם טרביס היה פה איתי,
בטח הייתי עסוקה נורא בסקס ,
לפחות זה מכין ללידה , החור שלי בטח ממש קטן וזה הולך לכאוב מאד ,
אני מתחילה להתרגל לזה ,