Blue Beautiful Eyes And Black Soul

part 24 - new born, new home.

אחרי שכעסתי עליו אתמול נרדמתי ,
שקמתי בבוקר הוא עדיין ישב לידי .. עם אותם בגדים הוא ארגן את כל החפצים שלי ,
אני מרגישה כבר קצת יותר טוב , לא הכי מושלם שיש,
עדיין כואב אבל לפחות אני מסוגלת להתמודד בעצמי ,
אני בערך יודעת מה מחכה לי וזה לא יהיה קל גם עם עזרה ,
רכב שחור עצר לידנו אני מחזיקה את שון בסלקל .. טרביס דאג להכול אני בטוחה שמהצד אנחנו נראים הכי ביחד .
הוא חתם על הנירות ואסף הכל ואירגן ודאג שאני יאכל .
אני עוד לא בדיוק יודעת מה קורה בנינו אני מרגישה קצת יותר טוב אבל עדיין קשה לי..
ישבנו אחד ליד השני באוטו שון נרדם ,
הוא ילד כל כך מתוק מדהים ,
טרביס החזיק לי את היד, הפרפרים בבטן התחילו לעוף , הרגשתי כמו פעם כאילו כלום לא השתנה , ואז האוטו עצר ...
לא זיהיתי את המקום זה בטח טעות ,
זה היה בית ענק ענק ענק ,
מהחלומות בחיים לא ראיתי בית כל כל יפה וגדול,
הסתכלתי על טרביס במבט מופתע ,
הוא לא אמר כלום רק הוציא את הסלקל ושם את היד שלו מחכה שאני ישים את שלי ,
" רציתי מקום שיוכל להיות שלנו בתור משפחה וקניתי את הבית הזה" ,
הוא הסתכל עלי במבט מפוחד לא בטוח בעצמו ,
הוא השתנה הוא מפחד ממני, הוא מנסה לקבל אותי בחזרה ,
אבל אמור להיות לי בחירה בדברים כאלה ,.
זה רציני זה הבית שלי ,
זה איפה שהחיים שלי מתחילים ונגמרים ,
וכן יש לי טבעת על היד אבל שנינו יודעים שהיא שווה כלום .
אני לא אמרתי כן , אבל גם לא אמרתי לא .
שתקתי גם בגלל שאני שקועה במחשבות ,
וגם בגלל שאני לא רוצה לריב .
עדיין לא.
אני מותחת את זה עד שזה יהיה מצב חירום ,
ברגע שפתחתי את הדלת התאהבתי בבית ,
הוא היה מעוצב בסגנון מודרני עתיק.
הרהיטים היו עץ בהיר והבית נתן הרגשה כל כך חמימה של בית ,
אני אוהבת את הבית הזה ,
הסתובבתי לטרביס ההבעת פנים שלו הייתה לחוצה מפוחדת מהתגובה שלי,
" אני אוהבת את זה " ניסיתי לומר מבלי להשמע ילדה מתלהבת בת 10 .
אברלי ואביג יצאו משום מקום עם חיוך ענק ,
אביג חיבקה אותי חזק וממש רציתי להרים אותה ,
באתי להרים אותה והכאב שהגיע אלי מלמטה גרם לי לפלוט צרחת כאב לרגע ,
זה הבהיל את אביג ,
ושון התחיל לבכות .... אני חייבת לשבת אני לא מסוגלת לעמוד .
נשכתי את השפתיים שלי חזק ,
"סליחה אביג הכל בסדר " אמרתי לה בחיוך מועדד .
התיישבתי על הספה לנוח ,
אברלי לקחה את שון והוא נרגע תוך שניה בידיים שלה , הוא היה בשקט ,
טרביס התקרב אלי , הוא בחן אותי בשקט ,
משהו מציק לו אני רואה את זה .. הכאב נרגע קצת וקמתי בשביל לדבר עם טרביס ...
הוא בא וחיבק אותי בהפתעה...
הוא חיבק אותי ממש חזק .
"אברלי תתקשרי להלן אני ומיילי חוזרים לבית חולים"
הוא אמר לאברלי במהירות ,
לא הספקתי לענות הסתובבתי אליו כדי לענות לו אבל המבט שלי עצר על הספא שישבתי בה לפני דקה היא הייתה מכוסה בדם ...
יותר מידיי דם .
משהו לא מרגיש לי טוב ,
דם ויותר מיידי דם זה אף פעם לא סימן טוב ,
" אני בסדר אנחנו לא חוזרים לבית חולים " זה נורמלי אמרתי לו מנסה להשמע רגיל ולא לחוצה .
אני לא רוצה להיות רחוקה מהילד שלי ,
אני רוצה לנוח בבית... אני צריכה את זה .
זה עושה לי טוב ,
הוא הרים אותי ברגע וסחב אותי לקומה למעלה בכלל לא שמתי לב שעמדו ליד מדרגות כלשהם....
אני אמורה לדמם אבל אני לא אמורה לדמם כל כך הרבה את זה גם אני יודעת,
מה הוא עושה לאן הוא לוקח אותי,
הוא עצר ליד השירותים והוריד אותי מושך אותי לבפנים ,
" זה לא הזמן להתעקש , זה מסוכן , אני לא רוצה שיקרה לך שום דבר רע, בבקשה תני לי לראות אם יש משהו חריג "
מה הוא רוצה לראות אני חושבת על מה שהוא הרגע אמר מה לאאאאא
הוא ממש לא הולך לראות אותי עירומה שוב סיימנו עם זה ,
זה מביך מיידי וגם מגעיל .
הוא רואה את ההבעות פנים שלי מחלפות והוא לא חושב לרגע הוא הרים את השמלה שלי מוריד לי את התחתון והמכנס תוך כדי שאני עומדת ...
ולפני שאני אומרת משהו דלי של דם נשפך על הרצפה אני רואה שהפנים שלו מבוהלות .
הוא מפחד, אני עכשיו די לחוצה ,
הוא מתקשר לאמבולנס , ואז אני רואה כוכבים.
ברגע שאני פותחת את העיינים טרביס עם שון יושבים לידי ולידם הלן סלין ואברלי .
" מה קרה מכייפים בלעדי "אמרתי ברגע שפתחתי את הפה .
הפנים המודאגות של כולם נרגעו שהם שמעו את הקול שלי .
ושון התחיל לבכות ,
אני רוצה להחזיק אותו לחבק אותו הוא מרגיע אותי כל כך .
" מה קרה לי " שאלתי בקול שהרגשתי שקשה לי לקום ,
" התאמצת יותר מיידי נפתחו לך התפרים ואיבדת דם עכשיו קיבלת כמה מנות דם ואת משוחררת אחרי הלילה למעקב צמוד בבית"
הלן הסבירה לי,
הושטתי ידיים לשון .
אני חייבת לגעת בו לחבק אותו להאכיל אותו,
הוא הדבר היחיד שעושה לי טוב כרגע ,
טרביס הושיט לי אותו החזקתי אותו צמוד אלי הוא יודע שזה אני כי הבכי שלו התגבר ,
הוא בטח רעב הקטן , אמא לא שכחה ממך
שמתי אותו מתחת לחולצה בעדינות בודקת שיש לו מספיק אוויר ,
הוא השתתק והתחיל למצוץ ,
אח עד עכשיו לא הרגשתי כמה כואב לי הציצי הם כל כך גדולים ומלאים וזה כואב ,
הסתכלתי על כולם לא יכולתי לעשות כלום מזה בלעדיהם אני ממש מודה להם ,
אבל זה הזמן לחזור לחיים רגילים .
" אביג מחר לבית ספר כרגיל בלי איחורים ותעשי שיעורי בית היום " אמרתי בקול רציני הסתכלתי על אברלי ,
היא גרה איתה אז היא תצטרך לקחת אותה לבית ספר אני לא מוכנה שאביג תלך לבד, אביג הסתכלה עלי בחיוך כועס ,
חיבקתי אותה ושמתי אותה לידי ,
אמרתי לה שאני אוהבת אותה מאד ולכן חשוב לי שהיא תלך לבית ספר ,
" אני יחזור מחר לבית ואת תוכלי לשמור על שון ולשחק אותו שאני ינוח " אמרתי לה .
היא ממש התלהבה , אני אוהבת אותה כלכך היא נותנת לי את ההרגשה של חיים נורמלים של לשמוח ולהתלהב מדברים רגילים .
נשארנו קצת לדבר ואברלי רצתה לקחת את שון כי הוא לא אמור להשאר בבית חולים ,
"לא לא לא אני לא מסוגלת, אני רוצה אותו פה " אמרתי בקול מתחנן ,
טרביס מאד שקט הוא כמעט לא מדבר בימים האחרונים וזה יתפוצץ בקרוב ,
ואני צריכה מישהו קטן ומתוק איתי כדי לעבור את זה בשלום,
למה הגוף שלי כבר קורס בלי קשר ,
אברלי הלן סלין ואביג עזבו .. לראות אותם ביחד זה מעודד זה משפחה .
ההרגשה הזאת שיש לי משפחה ממלאה את הלב שלי בחום ,
אני עדין מניקה את שון , אבל עכשיו שהם עזבו אני מרשה לעצמי להרים את החולצה ולהתבונן בילד היפה שלי שדומה קופי לאבא שלו ,
" את כל כך יפה אני לא יכול לשלוט בעצמי , שאת מחזיקה את הילד שלנו , אח זה הורג אותי " הוא אמר בקול עמוק וצרוד שבדרך כלל הוא משתמש בו בחדר שינה,
הוא העביר יד מהחזה השופע שלי לעבר הבטן והפרפרים בבטן שלי התחילו לעוף ,
הלב שלי רקד היפהופ , הראש שלי הסתובב בקצב מסחרר ,
והלחיים שלי הסמיקו כל כך.
הוא הסתכל לי עמוק בתוך העיניים ואמר 4 מילים ,
אני אוהב אותך לנצח ,
באותו רגע הרגשתי את הנשמה שלי פורחת מהגוף .