כשאמרתי את המשפט אחרון הרגשתי שהנשימה השתחררה, אואו רק שלא נפלתי על שיירה הדוקה ''כמובן שזה רק סיפור, ואני מצטערת אם פגעתי בכבודו של אל או אלים שבהם אתם מאמינים אם היה רצונכם אני הלך העכשיו ולא נתראה יותר'' איזה מזל יש לי? תמיד אני צריכה לדבר, בנו של המנהל השיירה התחיל לצחוק פתאום "מה כל כך מצחיק? "
"העובדה שחשבת שאת הולכת" "תראו אין צורך לדווח על כך באמת, יש לי קצת כסף.. '' ידי התחילה לזוז תוך כדי הדיבור לכיוון הפיגיון שהסתרתי במכנסיים ושערי התחיל לעלות ריח של עשן ''אין בכוונתנו לתת לך ללכת, משום שהתקבלת. נצטרך רק ללמד אותך איזה סיפורים מותר לספר איפה שלא תסבכי אותנו בצרות. את יכולה לקרוא לי ג'ק הטרובדור של השיירה החדשה שלך וכנראה הזמר והמשורר המוכשר ביותר שתפגשי".
--------------------
אביו של ג'ק (מנהל הלהקה) שהתברר כראל בהמשך, הכיר לי את כל שאר חברי השיירה כי נוסעת מזדמנת היא לא כמו שותפה קבועה. השיירה הייתה מורכבת ממתשעה קרונות שאחד מתוכם שימש לאכסון. אני חלקתי קרון עם נערה הגדולה מימני בשנתיים המכונה קיילי והחלק הכי טוב קיבלתי בחזרה את שתי הפרוטות ששלמתי!. כשעגנו בסיור לג'ק אביו ביקש ממנו להראות לי את אשר בזמן שהוא הולך לעזור בבישולים וכך יצא שאני וג'ק מטילים שלובי זרעות ברחבי המתחם שבו העצרנו, "אז אך חשבת על הרעיון לסיפור? "
"מה זאת אומרת זה סיפור אמיתי אמא שלי זאת לילית" אמרתי בקול רציני עם חיוך על שפתי, "כן בטח, ואני הוא בנו של פוסידון" ג'ק גלגל את עינו בעודו אומר זאת. "זאת בהחלט האפשרות" אמרתי כנעצרנו מול קרון "אז זה הקרון שלך וכאן דרכנו נפרדות." בקרון היו כשתי מיטות עץ וארונית קטנה על אחד המיטות ישבה קיילי. "אז אנחנו שותפות" ''כן" הסכמתי. "אני רואה שאין לך אמון דברים, זה טוב זה אומר שלא נחייה בצפיפות. את הבגדים תכניסי למדף התחתון בארונית ואת התיק תכניסי מתחת למטיה''. במעברים לא הייתה לי בעיה, אך עדפתי להשאיר את כל הדברים בתיק שאני היה, תמיד מוכנה לתזוזה מהירה ''זה בסדר אני ישאיר את הבגדים בתיק", " אך שנוח לך " קיילי מלמלמה. ''אז אך הגעת לכאן? " "ברחתי מהבית לפני כמה שנים ואל החליט לקחת אותי תחת חסותו, אני תופרת שמלות אבל גם משמשת כשומרת ראש לשיירה, הריי אף אחד לא יחשוד בנערה". " וזה הכל? "
''זה לא סיפור יחודי מספיק בשבילך? בכל אופן אני גם ארסתו של ג'ק אבל זה הכל''
YOU ARE READING
עין אחת שחורה
Fantasy''אני עומדת באותו יער, אני מרגישה כאב בידיים ורואה דם. דם שחור. ואני צועקת את הזעם, את הערפל, אני צועקת את השדים'' קיימים לי מגוון שמות- שם לכול מקום כך שאולי שמעתם עלי בשם אחר, אבל כרגע תוכלו לכנות אותי הבת של לילית. לילית היא אמי אבל אולי אתם מכיר...
