עין אחת שחורה

בת שדה - פרק 24 (פרק קצר)

אני וקיילי ישבנו בספרייה כשאני מנסה להסביר לה את עקרונות "המגייה" כמו שהבורים נהוגים לכנות את זה. "אז אין לך קסם, יש לך יכולת לדבר עם שדים" היא סיכמה את הנאום הארוך שלי בשורה אחת. "לא, אין לי יכולת לדבר עם שדים, עדיין. יש לי את היכולת ללחוש לרוחות וכמו שאמרתי יש לזה מחיר" קיילי הנהנה בעודה מקשקשת משהו באחת מהמחברות היקרות מפז שארזו לי.  קיילי רכנה לעברי  "ומה אם זה שאת בת שדה? זה משפיע על הכוחות? הסטודנטים אחרים מודעים בכלל לעובדה שאמא שלך היא - לילית" קיילי לחשה את שמה שלי איימי. "ברור שהם מודעים לעובדה שאני ביתה של לילית זה בכלל לא סוד  היא גם לא שדה! ואת צריכה להיות מודעת לעובדה שאם זאת הייתה בושה לא היו מארסים אותי עם יורש עצר, עובדה שאני נכדתה של אפרודיטה זה זכות גדולה לי ולצאצאים שלי!" קיילי גילגה עיניים והמשיכה לבזבז דפים נוספים "ויש לך כוחות מיוחדים? "הנהנתי ולא הוספתי דבר, קיילי הסתכלה עלי "ומה הם?" "יש לי עין אחת שחורה, הלחישות שלי עם הרוחות אמורות להיות יותר קלות והדם שלי יותר סמיך משלך, בגלל זה גם הצבע השחור שלו, אם שותים מינון מסוים ממנו יכול להרוג אדם מסוים ולאדם אחר יקבל כוח רב, וכמובן יש את עובדה שאני גם הנכדה של אפרודיטה אז יש לי כריזמטיות גדולה" "אפרודיטה לא הייתה אלת היופי בכלל? ואיך את יעודת שאת הנכדה שלה? אמא שלך סיפרה לך את זה?" גילגלתי עיינים "אני יאומר לך את זה ואז אנחנו חוזרות ללמוד! כריזמה גורמת לאנשים להיות מרכז צומת הלב לא יופי עוצר נשימה כמו בסיפורים,  אני מכירה את הסיפור כי למדנו אותו באקדמייה ולא מובן שלא פגשתי את אמא שלי" קיילי הסתכלה עלי אחרי שגמרתי להסביר לה כשמבט מבולבל היה על הפנים שלה "מה עכשיו?" שאלתי בתסכול, כנראה שלא נספיק ללמוד היום "את פשוט דיברת על אמא שלך כל כך בגוואה שהייתי בטוחה שאת מכירה אותה טוב, אך את יועדת שהסיפור שסיפרו לך הוא נכון בכלל?" "תקשיבי אני באמת לא יועדת הכל, אבל את צריכה לסמוך על בעניין הזה הסיפור שאני סיפרתי לך הוא נכון ותעשי לי טובה כשתדברי עם אנשים מחר תנסי לאומר כמה שפחות".