הוחלט שאני וקיילי נתחיל ביחד את הלימודים למען שצוות הנהלה ירגיש מעט "שליטה" ולכן הוטל עלי לישון במלונית בתוך המתחם. קיילי התמיינה לאותה רמה כמותי ולכן היא הצטרפה לחדר השנה הראשי של רמה גמדה. רמת גמדה הורכבה מחמישים סטודנטים בסביבות הגיל שלי ושל קיילי הצעיר ביותר היה צעיר מהגיל שלי כבערך שנתיים והמבוגר ביותר אני מניחה שהיה מבוגר בחמש שנים ממני, תשעים אחוז מהחדר היה מורכב מבנים, דבר שאני כבר התרגלתי עליו ולא נראה לי יוצא דופן מפני שנשלחתי לאקדמיה מגיל שבע (הגיל הכי צעיר שניתן להרשם לאקדמיה) אבל קיילי נראתה בהלם היא אפילו שאלה אותי אם כל הבנות הלכו לפעילות או משהו. נכנסנו לחדר בשעת בין הערבים כך שהרוב המוחלט של הסטודנטים למדו בספריה הוא הלכו לעבוד. בחדר עצמו היו כעשרים ומשהו סטודנטים אחרים שבחרו ללמוד בחדר, דבר שאני אף פעם לא הבנתי. החדר היה מחולק לשתי קומות הראשונה הייתה מלבן ארוך וחסר השראה עם מיטות המפוזרות לאורכו והשנייה היכלה פינות לימוד, מטבחון קטן שלרוב היה רק משום שרוב התלמידים העדיפו לאכול למטה, סלון, בשביל בית רחצה היה אפשר לשלם באחד הפונדקים או להתרחץ בנהר ובשל עובדה שעם הכסף שהיה לי שלמתי גם עלי ועל קיילי ואת העודף המעוט שהיה לי נאלצתי לשלם על פונדק ואוכל במשך שבוע, אני מניחה שנכיר טוב את הנהר השנה. אני וקיילי לקחנו שתי מיטות שהיו אחת ליד השנייה בקצה הכי רחוק מהדלת (שם הכי פנוי) כשפתאום הרגשתי שמישהו לופט אותי בחיבוק דוב מאחורי. קיילי צרחה, כנראה שהרפלקסים שלה לא כל כך מחודדים כמו שטענה, נשכתי את היד שהחזיקה אותי עד ששיחררה, הסתובבתי וראיתי את ליימס עומד מאחורי "את נורא אלימה" הוא אמר בקול מסכן ואני צחקתי בתגובה, קיילי שעמדה לצידי נראתה המומה והחלטתי להציג אותה בשביל לדמות לה הרגשה של שיגרה "ליימס תכיר, קנייה מי שאירחה לי חברה במסע והיא גם מאורסת לנסיך!" קיילי נעצה בי מבט זעום. ליימס הסתכל עלי בגבה מורמת "גם את מאורסת לנסיך, זה לא כזה השיג. היית צריכה להציג אותה בתור מי ששרדה במבחן כמעט שבוע" הוא קד קידה קטנה לעבר קיילי ואז המשיך "ואת מרינה, למה נעלמת לי ככה? יכולת לפחות להגיד לי שאת הולכת." לא הרגשתי טיפת האשמה לא הייתי חייבת כלום ללימס "הפרופסור שלח אותי לגלות מהו עולם האמיתי" ליימס רק הנהן כיודע דבר ועזב.
"זה היה ליימס, הוא בחור טוב בעיקרון." סיכמתי בקצרה למראה המבט השאול שעלה על פנייה של קיילי, מובן שהיה לי עוד מה להגיד אבל הסטודנטים איזנו לדברינו בצמאה בחיפוש אחר מוקד רכילויות חדש.
YOU ARE READING
עין אחת שחורה
Fantasy''אני עומדת באותו יער, אני מרגישה כאב בידיים ורואה דם. דם שחור. ואני צועקת את הזעם, את הערפל, אני צועקת את השדים'' קיימים לי מגוון שמות- שם לכול מקום כך שאולי שמעתם עלי בשם אחר, אבל כרגע תוכלו לכנות אותי הבת של לילית. לילית היא אמי אבל אולי אתם מכיר...
