פרק 25

203 10 54
                                    

הכל היה מסוחרר לפיטר. הוא עדיין הרגיש את הכאב החד שהגיע מאזור המכה שעל ראשו.

הוא ניסה להרים את ידו כדי לשפשף את האזור בתקווה שזה יעזור לרכך את זה מעט אבל אז הוא שם לב שידיו קשורות, וכך גם רגליו.

הוא הרים את הראש כדי לגלות את אם.ג׳יי אשר יושבת מחוסרת הכרה מולו שלפתע מתעוררת באיטיות ומנסה גם היא להבין מה הולך סביבה.

היא הייתה מבוהלת ובפאניקה מוחלטת.
מילים ניסו לצאת מפייה כדי לדבר איתו אבל הסרט הדביק שהיה על הפיות שלהם מנע זאת.

פיטר ניסה להרגיע אותה ולסמן לה עם עיניו שעדיף להם לא להשמיע קולות חזקים לבינתיים ולנסות להישאר רגועים כי רק כך יצליחו לחשוב בהיגיון.
לאחר שהיא נרגעה לגמרי, או לפחות הצליחה להרחיק קצת את הפחד והצמרמורת הנוראה שעברה בגופה כשהם היו באותו מקום לא נודע, הוא סימן לה אם היא בסדר כי הוא שם לב שהיא מפחדת עד מוות, אבל הוא הבין אותה, זה בסדר לפחד.

הם שיתפו פעולה וניסו לאתר עם העיניים פתח יציאה אבל כל מה שהיה מסביבם זה רק חושך מוחלט ונורת תקרה מהבהבת שהאירה באור חלוש על שניהם ובקושי איפשרה להם לראות אפילו אחד את השנייה.

כל רגע פיטר שלח מבט לבדוק שהיא בסדר ולא זולגות דמעות מעיניה.
המחשבות שלו התמקדו רק בה ובלהציל אותה.

מעט שהוא ידע...

משהו הרגיש לפיטר לא כשורה שלפתע החוש שהעכבישי שמודיע לו על סכנות דיגדג ונשמעה חריקת דלת נפתחת ושני גברים יצאו משם והתקדמו לכיוון אם.ג׳יי ומתחילים להתיר את החבלים ההדוקים מידיה ורגליה וגררו אותה בכוחם משם, למרות שהיא ניסתה להילחם בהם אך הם היו חזקים ממנה פי כמה וכמה.

עיניהם היו רחבות ומלאות בפאניקה כשהם צרחו בזמזומים שהצליחו לצאת מפיותיהם אחד אל השני.

הוא המשיך לצעוק בתקווה שתשמע ותמשיך להיאבק בהם כדי לברוח - אבל היא הייתה כבר רחוקה מידי.
והוא נשאר שם.... רחוק ממנה.

"היי, פחדן, אתה צריך עזרה?" ונום אמר לו ממעמקי ראשו.

"עזרת מספיק." פיטר המשיך לנסות להשתחרר מהחברים שהיו קשורים בצורה הדוקה למדי אל ידיו ורגליו אך רק גרם לפציעה חמורה יותר וחיכוך רב יותר של העור שלו בסיבי החבלים.

הוא שקל את ההצעה כי הוא ידע שיש רק שתי אפשרויות ואחת מהן יכולה להיגמר מאוד לא טוב אם לא ישאר בשליטה מלאה.
אך לבסוף הסכים.
הוא הבטיח לעצמו שהוא ישמור עליה עד נשימתו האחרונה, כי ככה הוא פיטר - הוא יהיה מוכן להציל את כולם, גם אם זה אומר שלא יוכל להציל את עצמו.
כמו שדוד בן אמר לו: "עם כוח גדול, באה אחריות גדולה."

"מעולה." ונום נשמע מאושר כשהבין שפיטר מסכים.

הם זרקו אותה על אותו הכיסא שעליו שמו את פיטר כאשר חישמלו את המוח שלו כאילו היה מצבר של מכונית.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Oct 03, 2020 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

And If You DiedWhere stories live. Discover now