היומן של ריי

31/12-1/1

⚠️הזהרת טריגר דם, ותאור של פציעה⚠️

למה החיים שלי כאלה זבלללל!!!!!!!!!!!!!!!

ברצינות, כל מה שביקשתי זה ערב חג אחד בלי שמישהו מנסה להרוג אותי? לא אפשרי? אה?

אז זה מה שקרה… רוב היום עבר עליי בשקט, כרגיל, איסוף נדבות… רק שזה לא ממש הלך לי, אז כזה… בערב רציתי לקנות לעצמי משהו לאכול, ולא היה לי כסף לכלום… בהתחלה לא ראיתי אף אחד מהטיפוסים שאני גונבת מהם… אז המשכתי להסתובב, ונהיה כבר די מאוחר, והתחלתי לשקול לוותר על ארוחת ערב, אז עבר לידי מישהו שללא ספק לא חסר לו כסף, והארנק שלו היה חצי מחוץ לכיס שלו, מה שהיה לי מעוד נוח… אז… כייסתי אותו, או שזה לפחות מה שניסיתי לעשות, אבל הבנדם איך שנגעתי לו בארנק תפס לי את היד במהירות והסתובב אלי, עם מבט מאיים למות ישר אלי, אמר לי ״ממני לא גונבים בחינם״ והחטיף לי את האגרוף של החיים ישר לפרצוף… או יותר נכון… לשיניים… והלך… עכשיו… אני לא יכולה לתאר בכלל את הכאב שהרגשתי ברגע שחטפתי את האגרוף הזה… הרגשתי כאילו כל הפרצוף שלי נמעך לתוך עצמו… עכשיו… כאינסטינקט הידיים שלי ישר הלכו לכסות את הפה שלי, שבער בכאב שמעולם לא חשבתי שאני ארגיש. היה רגע כזה שאמרתי לעצמי ׳ריי, את סתם עושה מזה דרמה, זה לא שונה מכול אגרוף אחר שקיבלת כאן ברחוב, תתגבר׳ אבל אז הרגשת טעם של דם מציף לי את הפה… הזזתי את הידיים שלי והסתכלתי עליהן, וראיתי שהן מלאות בדם, בכמות שלא דמיינתי שיכולה לצאת מהפה שלי… עכשיו… המוח שלי אמר לי שאני צריך לעצור את הדימום עם הסוודר שלי או משהו… אבל כל כך כאב לי, וכל כך פחדתי לגלות מה הנזק, שלא עשיתי את זה, במקום זה רצתי למקום הכי קרוב שידעתי שיש בו ברזיה או ברז, שזה היה גן שעשועים במרחק של בלוק וחצי מימני… עכשיו… לא ציינתי את זה… אבל כשזה קרה… זה היה ברחוב צדדי, עם רק כמה חנויות קטנות ומתות למחצה, ולא היה ברחוב אף אחד חוץ ממני ומהבחור ההוא. מה שקרה אחר כך היה דיי מזל… אני לא יודעת איך זה קרה בכזה פוקס… או שזה היה כי יש מצב שצעקתי… אני לא ממש יודע… לא הייתה לי את המודעות לדברים האלה באותו הרגע… אבל בדיוק יצא מישהו מחנות הכולבו השכונתית הקטנה שהייתה בהמשך הרחוב, הוא היה נראה דיי מבוגר… באזור גיל 50, וראו עליו שהוא עובד שם, וגם ראו שהוא יצא בחיפוש אחרי משהו (כנראה באמת צעקתי…), וכשהוא ראה אותי הוא מיהר אלי עם מבט מודאג ועזר לי, אבל מה שהכי הדאיג אותי היה המבט שלו כשהוא קלט אותי, הוא היה נראה נחרד ממש… וזה מייד גרם לי להריץ סרטים בראש על כמה נורא זה נראה. הוא לקח אותי לתוך החנות, הושיב אותי על כיסא שם ונתן לי מגבת מזדמנת לעצור איתה את הדימום… מה ש… אני לא גאה לומר שלא ממש עשיתי… כן ניגבתי איתה את הדם, אבל לא ממש ניסיתי לעצור את הדימום… שכבר התחיל להירגע… אבל עדיין, פשוט ממש כאב לי, וממש פחדתי לגלות מה הנזק שאפילו את הלשון שלי לא הזזתי. הוא בזמן הזה הלך לאנשהו והשאיר אותי לבד, ואחרי כמה רגעים חזר עם ערכת עזרה ראשונה. הוא פנה אלי והציג את עצמו, מסתבר שקוראו לו מארק, הוא הסביר לי שהוא יודע עזרה הראשונה ושהוא רוצה לנסות לעזור לי, עכשיו… אני עדיין מתתי מכאבים, בצורה שלא תאומן בכלל… הכול הרגיש לי מוזר, וכואב כל כך, ואם יש דברים שלמדתי ברחוב זה לא לסמוך על אף אחד… אבל איזו ברירה כבר הייתה לי? אז בחוסר רצון הסכמתי לו לעזור לי, אז הוא עזר לי לעצור את הדימום כמו שצריך, ואז בדק מה לכל הרוחות הנזק שנגרם… והמבט שהיה לו על הפרצוף… ללא ספק גרם לי עוד יותר לפחד, הוא אמר לי שאין לו ממש איך לעזור לי עם זה, ושאולי כדי ללכת לרופא או לבית חולים, עכשיו… אני עד אז בכלל לא דיברתי… אפילו לא ניסיתי לדבר… עד לאותו רגע, אני ניסיתי לומר לו שאני לא רוצה להגיעה לבית חולים מסיבות אישיות, אבל אז הזזתי את הלשון… ו… והרגשתי שמשהו ממש ממש לא בסדר, וזה כאב, מאוד… הוא ראה כנראה שהיה לי על הפרצוף מבט מבוהל מחדש… וניסה להרגיעה אותי באמירות של ״זה לא כזה נורא״ ו-״הכול יהיה בסדר״ ודברים בסיגנון, שלא ממש עזרו… אבל סך הכול בן אדם עם לב טוב שניסה לעזור לי. אני חושבת שהוא ראה שזה לא עוזר, כי הוא שינה נושא ושאל אותי איך קוראים לי, מה שאילץ אותי לנסות לענות לו… מה שגרם לעוד גל של כאב… זה פשוט כאב לי כל כך לדבר.. וכל כך הפחיד אותי… כל מה שרציתי באותו רגע היה מראה כדי שאני סוף סוף אוכל לראות את הנזק בעצמי… למרות שכבר הייתה לי הערכת מצב כללית… שלא מצאה חן בעיניי בכלל… בסופו של דבר אחרי הרבה ניסיונות כושלים לדבר ביקשתי מימנו בסימנים דף ועט, וכתבתי לו שקוראים לי ריי, ושאני מאוד מודה לו על העזרה, ושאלתי האם אני יכולה לקבל מראה. הוא מייד חייך והוביל אולי לחדר שרותים צידי שהיה שם, עם כיור ומראה… ואני הסתכלתי על עצמי… אני אפילו עוד לא בדקתי מה הנזק שקרה לי… אבל אני ראיתי שאני פשוט נראית כמו ערפד עם כל הדם מרוח על הפרצוף שלי… אז שטפתי פנים בזהירות, ורק אז בדקתי מעבר לזה במראה… וכמו שחששתי… כל השיניים הקדמיות שלי התעקמו פנימה באופן טרגי במיוחד, ואחת מהשיניים העליונות שלי הייתה שבורה… מה שגרם לי לזעזוע מיידי והרגשה כאילו אני הולך להתעלף… זה פשוט היה נראה נורא… וכאב ברמות שלא יאומנו. מארק שבחוכמה לא ממש עזב אותי שם, ונשען על משקוף הדלת ניגש אלי די במהירות… כנראה כי החוורתי, והוציא אותי מהשירותים שם… אומר לי שזה לא נורא כמו שזה נראה ושאפשר לטפל בזה, ושאם אני מסכים הוא יכול לקחת אותי לבית חולים… דבר ש.. ממש ממש לא רציתי שיקרה, מבית חולים יש לי רק שתי אופציות, חזרה להורים שלי, או למוסד לנוער בסיכון, ועל פני שניהם העדפתי רחוב… אז הסברתי את הכול למארק (בכתיבה, כי פשוט כאב לי בטירוף לדבר), ובאופן מפתיע הוא לא התווכח איתי, הוא אמר לי שהוא לא מתכוון להיכנס לחיים האישיים שלי, ושהוא מכבד את הבחירות שלי, אבל הוא כן חושב שחכם ללכת עם זה לרופא לפני שהשיניים מיתקבעות בצורה הזאת… מה שהיה ללא ספק נכון… אבל כל רופא סביר להניח פשוט ישליך אותי לבית חולים… אז… כן… לא רעיון מוצלח. הסברתי למארק שאני לא רוצה ללכת לבית חולים בכלל, והוא הנהן ושינה נושא, שאל אותי איך זה קרה, למה גנבתי… ועוד כל מיני שאלות כאלה… עד שפתאום הוא עצר ושאל אותי אם אני בן או בת.. וזה… גרם לי להיכנס ללחץ בבת אחת, אבל הסברתי שאני ג'נדרפלואיד, ולמרות שהוא לא ממש הצליח להבין, הוא קיבל אותי, וזה פשוט רומם לי את המצב רוח בבת אחת. בשלב מסויים שאלתי אותו למה הוא לא הולך לחגוג את ראש השנה, הוא אמר לי שאין לו באמת עם מי לחגוג את זה, ושהוא מעדיף לדבר איתי, על פני לשבת בדירה שלו לבד… קיצר… איש נחמד ובודד… בשלב מסויים הסברתי לו שאני רוצה ללכת כי אני עייף, הוא הנהן מהבנה ואמר לי שאני מוזמנת לבוא לקיוסק שלו מתי שאני רוצה. ת'אמת שידעתי שאני לא באמת הולכת להירדם, אבל פשוט הרגשתי ממש רע כי גרמתי לו להישאר בעבודה עד מאוחר…

עכשיו כבר ארבע לפנות בוקר… ולא הצלחתי להירדם בגלל הכאב… אני מאוד מקווה שזה ישתפר בקרוב…

Happy New Year…..

______________________

עם ערסתי למישהו את תחילת השנה.... סורי על זה.... אני לא באמת מיצתער על זה, אבל אוקיי.

תודה ל kofifi42  שמתקנת לי את שגיעות הכתיב.

ושתיהיה לכן שנה טובה יותר מ-2020