8

405 41 170
                                    

פרק 8: המון שאלות, תשובה אחת

קליפסו שטה לה בשקט.

היא הייתה מתוחה, בעמדת קרב כל הזמן.

חולצתה הלבנה קרועה קצת, ומאוד מלוכלכת.

מכנסיי הגינס שלה שרדו די טוב, והמגפיים הגבוהות שלה, בסיגנון של פעם, קצת התלכלכו.

החרב שהיא מצאה, הייתה מלוכלת מעט בדם מפלצות, שגרם לקליפסו לסלוד מהחרב.

הסירה שלה התנוענעה בשקט.

קליפסו קיוותה שהים לא יהיה סוער יותר מידי.

-----------------------

החבר'ה הסתובבו בחוץ.

כל המסע הזה מוזר.

זה מרגיש יותר כמו טיול מחנאות מאשר מסע.

פתאם נשמעה אחוריהם קול שירה יפיפיה.

שהיה מלווה בקולות התרסקות של ביניינים.

הם רצו לשם במהירות.

הבחורה עמדה שם.

היא שרה ברוגע, בעוד כל מקום מסביבה מתמוטט.

מבטה עוד פעם הצטלב עם של דקוטה.

יכל לחוש את הכאב שלה.

כאילו הלב נקרע לחתיכות.

זה הזכיר לו את הפעם מישהו שבר כוס זכוכית בביתן של הליגיון שלו, והוא דרך עליהם.

זה בהחלט לא היה נעים.

היא הזיזה במהירות את העיניים שלה ממנו.

היא נקשה באצבעותיה, ומאות מפלצות מים נעמדו מולם.

היא הסתובבה והתחילה לברוח משם, מדי פעם שולחת מבטים מודאגים לעבר דקוטה.

הוא התחיל לרדוף אחריה.

חבריו נלחמים במפלצות, בזמן שהוא רודף אחרי בחורות.

הוא לא חשב בהיגיון באותו זמן, פשוט התחיל לרוץ אחריה.

היא נעצרה במזח, ונכנסה לסירה.

בשניה שהיא נכנסה אליה, הסירה התחילה לשוט.

הוא קפץ לסירה אחרת ושט אחריה.

היא הפסיקה להתרחק אחרי קצת זמן, ונעצרה במקום.

הסירה שלה התחילה לטבוע בלי שום סיבה שנגלת לעין.

דקוטה התקרב בבהלה.

ידו נשלחה אליה, לנסות לתפוס אותה.

היא הביטה בו בחוסר הבעה, ולא ניסתה אפילו להגיע אליו, ונתנה לעצמה לטבוע.

הוא עמד בתוך הסירה שלו, המום.

בסופו של דבר, הוא שט חזרה לחבריו.

למשמע קולה 2/ דמעות של זהבWhere stories live. Discover now