am i wrong?

פרק 13

הרופא סיים להוציא לי דם לקח את הדגימה ויצא מהחדר. חשתי מסוחרר והחלטתי לצאת לסיבוב בבית חולים לקחת אוויר.
יצאתי מהחדר והתחלתי לטייל במסדרונות. טיילתי קצת עד שבקצה המסדרון תפסה את עיני מרפסת גדולה ורחבת ידיים.
החלטתי לצאת אליה.

התקדמתי ופתחתי את הדלת, הנוף שראיתי משם היה סגרירי אך מדהים. יצאתי ממש החוצה שהדלת הגדולה מאחרי נטרקת. הבית חולים הזה ככ גבוה, התקרבתי לגדר, השענתי את ידי עליה ובהיתי בנוף שנגלה תחתיי. כביש סואן צפוף מכוניות, אנשים באים והולכים.
מלמעלה המראה הזה הפנט אותי, עקבתי בעיני אחרי מספר אנשים ונהנתי להביט במתרחש כשאני מטרים רבים מעל פני האדמה.
מעט מסוחרר, נשמתי את האוויר, ועצמתי עיניים.
חשתי לפתע יד על הכתף שלי, פתחתי את עיניי, הוא עמד שם עם חיוך, והציע לי בירה.

"לא תודה, ניראלי אסור לי בגלל הניתוח וגם כואב לי מעט הראש" סירבתי ומהקור יצאו לי אדים מהפה.
"אז בוא תשב, למה אתה עומד" עזר לי ללכת לספסל ליד.
"מוזר לי להיות בחלוק הזה, הוא מכוער ולא בסטייל בכלל" נאנחתי והתיישבתי.
"אתה חתיך בכל מצב, לא אכפת לי מה תלבש" והוא לגם מהבירה שלו.
"ג'ונגקוק, ממש קר ואתה רק עם חלוק"
אמר בדאגה.

שילבתי את ידי בכדי להתחמם.
טאהיונג פתח את המעיל הגדול שלו והכניס אותי לבפנים וסגר את הרוכסן. ישבנו אחד בתוך השני, התחממתי בפנים.
"על אף השרירים שלך אתה קומפקטי ג'ונגקוק" צחקק וסגר את ידיו בנסיון לחמם אותי.
"תודה טאהיונג, אני מצטער אם כאב לך וזה היה לא נעים" השענתי את גבי בתוכו.
"מה, עלמה אתה מדבר? זה לא כואב לשתף אותך במעיל וחוצמזה זה קורה עכשיו אז למה כאב בעבר?" פתח עיניים.
"לא נו, אל תשחק אותה תמים, אני יודע!"
"יודע מה??" שאל
"שתרמת לי דם! אני מצטער אם היית תשוש וחלש אחרי זה, אני מצטער שאני גורם לך הרבה בעיות" אמרתי לו וחשתי צער ועם זאת חיבה אדירה, התגאיתי בו על האומץ שלו והדאגה שלו כלפי.

הוא ליטף את השיער גוונים כחול שחור שלי.
"אני תמיד פה בשבילך ג'ונגקוק, אבל תשמור על עצמך, תשאר בריא ותפסיק להיפגע.
ואם כבר להיפגע אז רק לידי, כדי שאוכל לעזור לך" אמר והטלפון בכיס המעיל צלצל, הוא הוציא אותו ובדק מי על הצג, זאת היתה יי סונג.
הוא לא ענה לפלאפון ושם אותו בכיס.
"אתה לא מתכוון לענות?" שאלתי.
"לא, אינלי כח אליה ולנסות לתרץ לה למה אני לא מגיע לבית ספר כבר כמעט חודש ולמה נעלמתי מחייה" ענה.
"אתה לא מתכוון פשוט לסנן אותה כל חייך נכון?" שאלתי כשאני עם הגב אליו, לא רואה את הבעת הפנים שלו.
"זה בדיוק מה שתכננתי לעשות" השיב ולגם מהבירה.
"אני לא מרשה לך, טאהיונג. היה ביניכם משו, אל תברח לה! תפגשו ותגיד לה מה אתה רוצה שהיא תהיה בשבילך מעכשיו, אני יודע איך זה מרגיש שבוגדים בך, טאהיונג, אל תהיה כזה" בקשתי ממנו והסתובבתי כמה שאני יכול כשהמעיל סגור, עד שיכולתי להבחין בפניו.