טיפים & טריקים לכתיבה בווטפאד [מתורגם]

טיפים לכותב המתחיל

כמה דברים בסיסיים שחובה לדעת.

1) הרמה הכלכלית של הדמות והעבודה שלה חייבות להתאים. מישהו עם עבודה ממוצעת (מורה, רואה חשבון, וכו') לא יכול לגור בבית של מיליונר, עם שש מכונית ובגדי מעצבים אלא אם הוא מאפיונר בסתר. אם אתם הולכים ליצור דמות עשירה תנו להם עבודה של עשירים כמו עורך דין או משהו.

2) תנו שמות נכונים לדמויות שלכם. אתם לא תאמינו כמה זה מעצבן לראות שם שמאוית בצורה אחת בפרק הראשון ואחרת בפרק השני. במקום להתרכז בסיפור אני חושבת על כמה שזה מציק לי, וככה איבדנו את כל הפואנטה.

3) אל תמהרו. אוקיי אני מודה, אני לא תמיד מצייתת לכלל הזה, אבל זה ממש מטומטם אם בתחילת הפרק שני אנשים נפגשו והם מתחתנים בסופו. כלומר, אלא אם כן הם נשמות תאומות, שיכורים ולגמרי משוגעים.

4) הסיפור צריך להיות ריאלי. גם אם זה פנטזיה או משהו, אתם לא יכולים לעשות שהדמות שלכם תקפץ משמחה בזמן שהיא צועדת אל מותה. כאילו, "היי, אני הולך למות! אפשר גלידה?" אי פעם ראיתם משהו כזה? לא. רוב האנשים צועדים אל המוות באחת משני הדרכים האלה: א. רועדים מפחד, או ב. צורחים. טוב יש גם כאלה שישנים.

5) תעשו כותרות נורמליות, אנשים. אני רצינית. זה הוזכר בהמון מקומות ואני לא מתכוונת להגיד את זה שוב;
אם הכותרת של הסיפור שלכם היא 'אומיגד, וואן דירקשיין נלחמים עליי, וואט דה פאק?' או משהו, אז לא, אני לא מתכוונת להיכנס אליו. אני מרגישה שאני כבר יודעת את העלילה, ומה הכיף בזה? ליטרלי כל העלילה כתובה בכותרת.
בנוסף, עדיף להימנע מכותרות ארוכות. הכותרת שלכם צריכה להיות איזשהו משפט שנון או שורה קצרה שתשאיר את הקוראים עם סימן שאלה, ככה שתהיה להם סיבה להיכנס ולקרוא.

6) שינוי בנקודות מבט. תיזהרו עם זה. תעשו רק שינויים שהם באמת הכרחיים, בבקשה. כבר ראיתי סיפורים עם שינויים כאלה כל משפט שני וזה גרם לי לרצות למרוט שיערות. זה נראה בערך ככה:

נ.מ ליה:
הוא לוקח את ידי ומקרב אותה אליו.
נ.מ תום:
היא כל כך יפה, אני חושב שאני בגן עדן.
נ.מ ליה:
אנחנו ממשיכים ללכת לאורך השדרה
נ.מ איש רנדומלי:
מואהאהאהא, הם לא יודעים שאני צופה בהם.

זה לא הטריף אתכם? אני מצטערת, אבל בכנות, אם אתם מחליפים נקודת מבט מספיק בשביל שאני אשכח מי מדבר כרגע, זה הרבה יותר מדי. ואם אתם כן מתכננים לעשות שינויים בנקודות המבט, ממש תשתדלו להגביל את עצמכם לפעמיים בפרק.

7) תגובות.
התגובות של הדמויות הן קריטיות. זה מראה כמה חשוב היה אירוע מסוים. אם הדמות מתעלמת ממנו ולא חושבת עליו כל כך, הקוראים לו יתנו לו הרבה תשומת לב. אם היא משתגעת מזה, סימן שזה משהו גדול. אני אתן לכם דוגמא:

ריינה וג'ק יוצאים לדייט. הם בקניון, וג'ק בוהה בישבן של מישהי אחרת. לא דבר שהיית מצפה מבן זוג של מישהי לעשות, נכון? אבל ריינה בקושי מגיבה, מה שגורם לזה להיראות די קטן.
לעומת זאת, אם היא מתחילה לכעוס עליו ומתחילה מריבה שנמשכת שלושה ימים, זה הופך להיות סיפור גדול.

זה אותו מקרה, אבל עם תגובה שונה שהופכת את כל הסיפור לשונה לגמרי. בנוסף, זה מראה לנו משהו על האופי של הדמות. מכאן אנחנו מגיעים ל-

8) הפעולות והתגובות צריכות להתאים לאופי של הדמות.
נשתמש באותה דוגמא. אם האפשרות השניה הייתה מתרחשת (התגובה הגדולה יותר) ריינה הייתה מצטיירת לנו בתור נערה לחוצה שמגיבה בצורה מוגזמת, גם אם זו לא באמת האישיות שלה.
עוד דוגמא, אם הדמות שלכם היא טום בוי אבל הקדישה שעה לסידור השיער וכל הזמן חושבת על איך שהוא נראה, זה פשוט לא הגיוני.
הדמויות חייבות להתאים לאישיות שהגדרתם להן.
זה נשמע מובן מאליו, אבל כבר קרה שרציתי לזרוק משהו מעצבים תוך כדי קריאה כשראיתי שהדמות לא פעלה בצורה שמתאים לה לפעול.

9) זרימת מידע.
אחד מהדברים שאני שונאת זה כשאני פתאום יודעת הכל. זה מרגיש יותר מדי מזויף. כן, אני רוצה מידע, אבל אני לא רוצה לגלות הכל על הדמות כבר בפרק הראשון. תפרקו את זה לחלקים ותתנו לזה לזרום לאט לאט, שהקורא יקבל קצת מידע כאן ועוד קצת בפרקים הבאים.
זה פשוט מוזר שבסוף הפרק הראשון אנחנו יודעים הכל על הדמות הראשית. בנוסף, רוב הזמן זה יצריך המון הסברים מהסופר. קצת הסברים והנמקות מדי פעם זה בסדר, אבל הן לא צריכות להיות שם כל שתי שורות. אל תסביר כל בדיחה פנימית, אל תסביר כל פעולה שהדמות עושה, זה מעיק ולא באמת הכרחי.

בנוסף, ההסבר צריך להיות ריאלי. כשאנשים מסבירים משהו בחיים האמיתיים, זה יוצר המון אמירות כמו 'אממ', פשוט..', 'זה קשה להסביר', וכו'. זה לא חלק וזורם. תשתדלו לגרום להסבר שלכם גם להישמע טבעי כמו בחיים האמיתיים.
טיפ: כשאתם כותבים הסבר, נסו לקרוא אותו לעצמכם בקול. תראו איפה אתם אוטומטית עוצרים והאם אתם מדלגים על פרטים. ככה יהיה יותר קל לגרום לו להישמע ריאליסטי והגיוני.

10) התפתחות הדמות.
אוקיי, אני חושבת שהדמות צריכה להתפתח במהלך הסיפור. נגיד, אם יש מישהי טיפשה ולא בוגרת בהתחלה, ואז משהו רע קורה והיא הופכת לקרה וקשוחה.
אבל, הדמויות צריכות גם להתפתח בקצב הגיוני. לדוגמא הדמות שדיברתי עליה, גם אם קורה לה משהו רע היא לא הופכת להיות קשוחה מיד, זה פשוט מוזר. קשה לשבור הרגלים ישנים. מישהו שתמיד היה משחק בבנות לא יהפוך לבן הזוג המושלם תוך שני פרקים. הוא עדיין יסתכל על בנות אחרות ויעיר הערות מגעילות. חנונית לא תצליח לשחק מלכת אנגליה מתנשאת, לא משנה כמה טובות יכולות המשחק שלה.
אני שונאת את זה כשהדמויות משתנות יותר מדי מהר והופכות לאדם אחר לגמרי. זה פשוט לא מסתדר לי בראש. לכולנו יש דברים שאנחנו עושים בלי להתכוון. אני לדוגמא, תמיד מעירה הערות ציניות, ולמרות שאני אומרת לעצמי להפסיק זה פשוט לא מצליח לי, כי אני לא מצליחה לשבור את ההרגל הזה. הדמויות שלכן צריכות להיות אותו דבר.

°

פרק הבא: קוראים, זה בשבילכם

- נתראה ;)