כשללואי מלאו לו שתים-עשרה, הוא מתחיל ללמוד בחטיבה, והארי מתרגש בשבילו, אבל זה אומר שהוא ישאיר את הארי בבית הספר היסודי. הארי ממש מבוהל, כי עכשיו, עם מי הוא יבלה את ארוחת הצהריים וההפסקות, ומי ילך אותו לבית הספר כל יום?
במהלך הזמן בו למד בבית הספר, הוא לא ממש טרח להכיר חברים מלבד לואי. אבל שכנתו הוותיקה, קיילה, עדיין בכיתה, אז הוא מחליט שאולי הוא ינסה לחזק את הקשר איתה. הרבה זמן הוא לא דיבר איתה, אבל הוא מקווה שהיא תהיה מעוניינת לבלות איתו שוב.
למזלו, כשהוא מתקרב בביישנות אליה ואל חבריה מתחת לנדנדה בהפסקת הבוקר, היא מחייכת ומזמינה אותו למשחק התופסת שלהם. להארי לא כל כך כיף כמו שכיף לו עם לואי, אבל הוא עדיין מאושר, וכשהוא פוגש את לואי בשולי הרחוב אחרי הלימודים, שניהם מדברים על הימים שלהם וכמה שהם מאחלים שהם היו ביחד במהלך הלימודים.
לואי מספר להארי על הילד החדש בקבוצת הכדורגל שלו, ליאם, והוא מספר לו על הילד האפל והשקט בשם זאין שמסתתר תמיד בפינה במהלך שיעור הספורט. הארי שמח עבור לואי, שמח שהוא מכיר חברים חדשים, אבל חלק ממנו מרגיש קצת עצוב שהוא כבר לא האדם היחיד בחיים של לואי. ובכל זאת, לואי אוחז בידו כרגיל כשהם נשכבים בחוץ על הדשא הירוק, והארי מחייך כשלואי מתלונן שלא לזאין ולא לליאם יש שיער מתולתל.
כשלואי שואל על ימיו של הארי, הארי מתוודה כמה פחד כשהיה צריך לחצות את הרחובות לבדו בדרך לבית הספר, ולואי מחייך לו חיוך קטן וידו לוחצת על היד של הארי יותר חזק.
אבל אז הארי מספר לו על קיילה, ופתאום לואי כבר לא מחייך.
***
הארי חוזר מפגישה מהרופא עם חיוך על הפנים ועם הידיעה שעצמותיו ושריריו חזרו לעצמם וכמעט בריאים כמו כל ילד אחר. הוא מאוד מתרגש מכך שהוא שוב נהיה כמו כולם, אבל לא מתרגש כמעט כמו לואי.
תוך שעה, הארי ישב ברגליים שלובות בחצר האחורית של משפחת טומלינסון עם לואי וליאם, ולואי מראה להארי מה זה מסירה, וליאם מלמד אותו איך ללהטט בכדורגל. ולמען האמת, הארי יכול להיות שחקן הכדורגל הגרוע ביותר שהלך אי פעם על פני כדור הארץ, אבל כשהוא סוף סוף מצליח לחבוט בכדור בין רגליו של ליאם, פניו של לואי מאירים כמו השמש, ולפני שהארי יודע זאת, זוג זרועות רכות וחמות בצבע קרמל מחבק אותו ולואי ממלמל שבחים באוזנו.
הוא לא מספיק טוב כדי לנסות להתקבל לקבוצת הנוער המקומית, אבל הוא עדיין אוהב ללכת למשחקים של לואי וליאם עם ג'מה, ולואי אפילו נותן לו ללבוש את גופיית הרזרבה שלו בזמן שהארי מריע מהצד.
הארי אוהב ללבוש את הגופייה של לואי; הוא גדול ומרווח והבד מעט מבריק, מאחורי הגופייה רשום בגדול המספר שבע עשרה מתחת למילה טומלינסון. נראה שלואי אוהב את זה כשהארי לובש גם את הגופייה שלו, כי כשהוא רואה את חברו הצעיר מוסתר בתוך השרוולים הרחבים, הוא מחייך, ולפעמים הוא מפספס מסירה של אחד מחבריו לקבוצה ומאמנו כועס, אבל לא נראה שאכפת לו.
***
כשהארי מתחיל את החטיבה שנתיים לאחר מכן, הוא מתרגש, כי הוא יחזור להיות שוב עם לואי ויש לו הרבה יותר חברים עכשיו. הוא עדיין נהנה עם קיילה, ולפעמים היא מגיעה לביתו אחרי הלימודים כדי לעזור לו במתמטיקה. לאחרונה, חלק מהילדים בבית הספר מקניטים אותו ואת קיילה, אבל הארי לא יכול להבין מדוע, אז הוא פשוט מתעלם מזה.
הוא גם התיידד עם ילד אירי מצחיק שעבר לעיירה לפני כמה חודשים. קוראים לו נייל, ויש לו שיער מגוחך. הארי אוהב את נייל כי הוא מאוד אנרגטי ונראה שהוא מאושר כל הזמן, וזה נחמד שיש חבר כזה. הוא לא לואי, אבל הארי עדיין אוהב לבלות איתו, כי גם נייל טוב בכדורגל ולפעמים הוא עוזר להארי עם הג'אגלינג שלו.
YOU ARE READING
The Stars , They Must Be Singing - Hebrew
Short Storyהארי לא אמור לחיות , לואי לא חי עד שהוא מצא אותו. ♡ הספר מתורגם באישור, כל הזכויות שמורות לכותבת המדהימה @dinosmatestraightup.
