כשהארי בן שש וחצי, הוא משחק עם לואי בחדר ההמתנה. הוא לא מרגיש טוב, אבל היום זה היום היחיד שלואי מסוגל לבקר, כי לואי הולך לסבתא שלו בבוקר. אז הוא לא הולך לבזבז את ההזדמנות.
"נהההההה," אומר לואי ועושה רעשים של מטוס כשהוא מטיס את מטוס הצעצוע באוויר. "הארי, תיזהר, פיטר פליין עומד לקרוס!"
"אוי לא!" הארי מגחך בקול שקט, ומושך בחולשה את הלגו שלו מהדרך.
"הארי, תציל אותו!" לואי מקטר, והארי מחייך כשהוא משתמש בכוחות העל של איש הלגו שלו כדי לטוס אל המטוס, וכשהוא מכוון את המטוס בשלום לשטיח, לואי מפרגן וטוען שהארי הוא גיבור.
זו הסיבה שהוא אוהב לשחק עם לואי. במציאות, הארי לא יכול לרוץ או לקפוץ או לעוף. הוא לא יכול להרים שום דבר כבד מבלי לפגוע בפרקי כף היד שלו, ואם הוא הולך מהר מדי כשהוא עובר ממיטת בית החולים שלו לדלת, הוא יכול ליפול ולפגוע בעצמו. אבל כשהוא עם לואי, הוא יכול לעוף ולהיות בלתי נראה ולקפוץ לשמיים. הוא יכול לנסוע במהירות האור והוא יכול לשנות את העולם בלחיצת אצבעותיו. כשהוא עם לואי שום דבר לא יכול לעצור אותו.
הוא מתכווץ כשחזהו מתהדק מכאב פעם נוספת, והוא מניח את הלגו שלו ואומר ללואי שהוא צריך ללכת לשירותים. לואי מנסה לבוא איתו. הוא יודע שלעיתים הארי זקוק לעזרה והוא אינו ביישן מכיוון שאין לו ולהארי סודות או גבולות; הם החברים הכי טובים והחברים הכי טובים אמורים לעזור זה לזה. כמו כן, לפעמים הוא דואג להארי, ואם אי פעם קרה משהו להארי ולואי לא היה שם, הוא לא חושב שהוא יוכל לסלוח לעצמו.
אבל הארי לא מרגיש טוב, והוא רק רוצה להשתמש בשירותים לבד, אז הוא חובט בלואי ונודד לשירותים בחדר בית החולים שלו.
הארי באמת גאה בעצמו על זה שהסתדר בכוחות עצמו, אבל כשהוא צועד לכיור כדי לשטוף את ידיו, הוא מבין שהוא שכח שהוא לא מספיק גבוה כדי להגיע לברז. גבותיו מתקמטות בתסכול, הוא נאנח ועומד על קצות האצבעות הגבוהות ביותר שלו, מכיוון שהוא יודע שהוא יכול להגיע אליו, הוא רק צריך להתמתח עוד קצת ....
לפתע הוא נופל, וזה לא סוג הנפילה שהוא מרגיש כשהוא על הנדנדה או יורד במגלשה במגרש המשחקים של בית החולים. זה מסוג הנפילות המפחידות; סוג הנפילה שמעיר אותו כשהוא חולם, או סוג הנפילה שהוא מרגיש כשהוא מפספס מדרגה במדרגות ובטנו מתהפכת. אבל הפעם הוא נופל הרבה יותר. הוא נופל כל הדרך לאריח, והוא לא בטוח מתי הוא מפסיק ליפול כי הדבר הבא שהוא יודע, העולם שחור ומטושטש והכל פשוט כואב. ואז, הוא ישן.
***
הארי מתעורר לקול הבכי וזה גורם לו להרגיש עצוב בבת אחת מכיוון שהוא מכיר את הקול הזה והוא מכיר את הדמעות האלה, וכל מה שהוא רוצה לעשות זה לעטוף את לואי בזרועותיו כמו שלואי תמיד עושה עבור הארי כשהוא עצבני. אבל הוא לא יכול לזוז, והאצבעות שלו מרגישות כמו משקל של אלף פאונד כשהוא מסובב אותן, וכשהוא מנסה להרים את הראש זה מרגיש כמו לנסות להרים את כסא הגלגלים שלו. הוא מנסה לדבר, ליידע את לואי שהכל בסדר, אבל כשהוא פותח את הפה גרונו מרגיש כמו נייר זכוכית, והוא פשוט מרגיש כל כך חסר אונים כי הוא לא יכול לעשות כלום.
לבסוף, אחרי מה שמרגיש כמו ימים וימים של האזנה ללואי בוכה, משהו קר ומתקתק עוקץ את זרועו, והוא יודע שמשהו מוזרק לוורידים. ואז, מה שמרגיש כמו ימים וימים אחר כך, הוא יכול סוף סוף להזיז את אצבעותיו ובהונותיו ולהרים את צווארו, והוא פוקח את עיניו לראות ראש של שיער רך ועיניים כחולות נפוחות עם מסגרת אדומה, ליבו צונח כמו אבן מחזהו.
"לו?" הוא מקרקר, והוא נרתע כי קולו נשמע כמו צפרדע, אבל אז לואי מרים אליו מבט וחיוך קטן מסדר את שפתיו, ופתאום הכל שוב טוב יותר.
YOU ARE READING
The Stars , They Must Be Singing - Hebrew
Cerita Pendekהארי לא אמור לחיות , לואי לא חי עד שהוא מצא אותו. ♡ הספר מתורגם באישור, כל הזכויות שמורות לכותבת המדהימה @dinosmatestraightup.
