להארי ולואי יש את הריב הראשון שלהם בשלישי באוקטובר, כאשר לואי תופס את הארי מחזיק ידיים עם קיילה.
הארי לא רצה להחזיק איתה ידיים, והוא עדיין לא בטוח למה היא תרצה להחזיק ידיים גם איתו, אבל הוא לא רוצה להיות גס רוח, אז הוא יושב בשקט כשהיא מעבירה את האגודל קדימה ואחורה על פרקי האצבעות שלו. היד שלה נחמדה, הוא מניח, אבל היא דקה, חדה וקרירה, והיא לא חמה, רכה וחזקה כמו ידיים אחרות שהוא מכיר. לכן, הוא בוהה רק ברגליו כשקיילה הולכת איתו אל הלוקר שלו.
הארי מעיף מבט ורואה את לואי מחכה לו, את תרמיל הגב שלו תלוי ביד אחת וזוג חדש לגמרי של נעלי כדורגל ביד השנייה שנועדו רק להארי. הוא עוצר, כי לואי הוא האדם היחיד האחר שאי פעם אחז איתו ידיים, ומה אם הוא יתעצבן מעט? עיניו הכחולות של לואי מתרחבות ופניו מתקמטות, ופתאום לואי נעלם.
לואי לא עונה לשיחות הטלפון של הארי. הוא לא עונה למיילים של הארי, הוא לא עונה לטקסטים של הארי, וגם כשהארי מבקש מזאין להעביר ממנו הודעה ללואי, לואי לא הכיר בו כחבר שלו.
הארי מעולם לא הרגיש כל כך עצוב או כל כך לבד, כי תמיד היה לו את לואי, ועכשיו כשאין לו את לואי, החיים די מבאסים. כעבור שבוע, הוא דופק בביישנות על דלת ביתם של משפחת טומלינסון, מכיוון שהוא לא יכול לסבול זמן כה רב בלי שיהיה לו את לואי.
כאשר לוטי מברכת אותו, היא קרה וממורמרת, והארי לא יכול להבין למה לעזאזל בגלל שלוטי תמיד העריצה את הארי. ג'יי מגיעה לדלת, מחבקת את הארי בחיבוק עדין, ואומרת לו שאולי הוא צריך לתת ללואי את המרחב שלו, והארי פשוט מבולבל בצורה בלתי אפשרית, כי למה שמשהו פשוט כמו להחזיק ידיים עם קיילה יגרום ללואי כל כך נסער?
הוא רק מהנהן, דמעות מבעבעות מאחורי עיניו כשהוא מודה לג'יי ומועד חזרה הביתה.
הוא מתעלם מאימו כשהיא אומרת לו שהוא נראה קצת חולה.
***
שבועיים לאחר שלואי הפסיק לדבר עם הארי, הארי מפסיק להגיע לבית הספר.
לואי מודאג - הוא מעמיד פנים שהוא לא מודאג למען כבודו, אבל הוא באמת כן. הוא לא מתכוון להגיד כלום, כי הוא בטוח שהארי בסדר גמור, ושאולי הוא יוצא לבלות עם קיילה.
הוא לא יכול לסבול את הבחורה ההיא. הוא לא יכול לסבול את הקשתות המטופשות שלה ואת הליפגלוס המבריק שלה, והיא לא יכולה לסבול את המבט הרכושני שהיא תמיד שולחת לעבר הארי כשלואי והארי ביחד. הוא לא יכול לסבול את הארי בכך שהוא מאפשר לילדה המטופשת הזו לתפוס את מקומו של לואי, כי הארי הוא שלו. או ... היה שלו.
הוא עדיין זועם על הארי, כי החברים הכי טובים לא שומרים סודות זה מזה, והחברים הכי טובים לא יוצאים עם אף אחד עד שהשני לא מאשר. שוב, לואי לא בטוח שהוא יאשר מישהו שהארי אי פעם רוצה לצאת איתו.
לבסוף, הקנאה והפרנויה שלו הולכים ומשתלטים עליו, והוא ניגש לנייל בראש מכופף ובמבט זועף.
כשהוא שואל את נייל אם הארי וקיילה הם באמת חבר וחברה, הוא בוהה בלואי למשך זמן ארוך לפני שנייל מתפרץ בצחוק, והוא מספר ללואי הכל.
כשהוא סוף סוף שומע ממנו את הצד של הארי מהסיפור, לואי לא חושב שאי פעם הרגיש כל כך נורא בחייו.
כשלואי מתרוצץ בבית משפחת סטיילס, המאפה האהוב ביותר על הארי בידיו, הוא מופתע כשג'מה מברכת אותו ליד הדלת, ולא חברו הטוב ביותר.
"תמשיך למעלה", זה כל מה שהיא אומרת ומטלטלת את ראשה, ולואי רק מהנהן לפני שהוא ממהר במדרגות אל חדר השינה הקטן של הארי. ״האז?" הוא לוחש כשהוא דופק על הדלת. "האז, זה אני. אני רוצה להתנצל. אתה כאן?"
לואי שומע את הארי מושך באף במיטה שלו, ועיניו מתרחבות כשהוא מתקדם לעבר המיטה ומתיישב בזהירות על המזרן. הארי מכורבל על הכריות, ברכיו נאחזות בחזהו וכתפיו רועדות כשהוא מתייפח לידיו, ולבו של לואי נמס מעט בחזהו, כי אם יש דבר שהוא לא יכול לשאת, זה לראות את הארי כל כך נסער.
"הארי, אל תבכה," הוא לוחש, קולו נלכד בגרונו כשהוא מניח כף יד בזהירות על כתפיו הרחבות של הארי ועוקב אחרי עיגולים מרגיעים. ״האז, בוא, זה יהיה בסדר. אני כל כך מצטער שהתעלמתי ממך, הארי, זו הייתה טעות כזו, ולא היה מגיע לך. אני טיפש רציני."
הוא נאנח, הגרון שלו התהדק כשהוא מניח את ראשו בידיו. הוא לא מאמין שפגע כך בהארי; הארי מתוק ותמים שלעולם לא יפגע בזבוב ...
"אתה חושב שתוכל לסלוח לי, האז?" לואי לוחש, נושך את שפתו בציפייה, כי הוא לא יודע מה הוא היה עושה אי פעם אם הארי לא היה יכול לסלוח לו. ״בבקשה?" הוא נושם בכבדות.
כשהארי רק ממשיך להתייפח, נשימות איומות נופלות משפתיו וקורעות את לואי כלפי חוץ, לואי מתחיל להיות מודאג. הוא מהסס לרגע לפני שהוא אוסף את הארי הבוכה לזרועותיו, ולמרות שהארי ארוך ורחב ממנו, הוא עדיין קל יותר, אז לואי מערסל אותו על חזהו וממלמל מנגינות רכות באוזנו, כי הוא יודע שזה הרגיע את הארי טוב יותר מכל דבר אחר.
"הארי, לאב, מה קרה?" הוא נושם, מרים אצבע ומטה את סנטרו של הארי כלפי פנים. בהתחלה, הוא חרד שכל זה באשמתו של לואי, שלואי גרם להארי להיפגע ככה, אבל אז הארי פותח את שפתיו, ולואי שומע משהו הרבה יותר גרוע.
"לואי," הארי לוחש בעיניים ירוקות לרווחה. "זה חזר."
"מה חזר?" לואי שואל ולוחש בפחד.
"הלוקמיה, לואי, אני שוב פעם חולה."
YOU ARE READING
The Stars , They Must Be Singing - Hebrew
Nouvellesהארי לא אמור לחיות , לואי לא חי עד שהוא מצא אותו. ♡ הספר מתורגם באישור, כל הזכויות שמורות לכותבת המדהימה @dinosmatestraightup.
