Hey it's me - larry stylinson

- chapter 5

התעוררתי בבהלה, הסתכלתי סביבי ולא הבנתי איפה אני. לאחר כמה רגעים הבנתי איפה אני נמצא.
הנה אני, יושב על הרצפה בחדר הארונות שלנו עם הפוטר של הארי עליי. הפוטר היה רטוב, כנראה בכיתי בשינה. קמתי מהרצפה, מתקדם לכיוון השעון. "פאק 10 בבוקר" אמרתי דיי בקול, לקחתי טי שירט לבנה עם סקיני שחור שהזכיר לי את הארי והתקדמתי למקלחת "אה רגע בוקסר" אמרתי, וחזרתי לקחת בוקסר ומיד נכנסתי לאמבטיה מחכה שהמים יכסו את כל גופי.
לא נכנסתי לאמבטיה מאז מה שקרה, היו לי יותר מדי זיכרונות מהאמבטיה.
הרבה טובים האמת שהזכירו לי אותו...

^1.2.2013^
"מזל טוב מלאך" אמרתי בלחש ונשקתי לראשו, הארי לקח כרית והניח מעל ראשו. "הארי נו קום כבר אני רוצה להביא לך משהו" אמרתי, הארי הרים טיפה את הכרית מראשו, וסובב את פניו אליי, "אמרתי לך לו, אני לא רוצה מתנה." הוא אמר והחזיר את הכרית אל ראשו. "עכשיו תעזוב אותי ותן לי לישון." הארי אמר, "אני מכור לקול בוקר שלך" אמרתי וחייכתי חיוך קטן. הארי הוריד את הכרית מפניו והסתכל עליי, ראיתי את הסומק בפניו הנבוכות "מה אתה נבוך מזה הארי? זה חדש לך שהקול בוקר שלך מושך?" אמרתי, והארי התיישב ויכלו לראות את פלג גופו העליון והמרשים, סקרתי את גופו עם עיניי ולאט לאט עליתי אל פניו ואותו מחייך חיוך שחושף את שיניו הלבנות. "טוב אתה מביא לי את הבוקסר או מה?" הארי שאל ופלטתי ציחקוק קטן בזמן שפניתי לחדר הארונות שלנו, "למרות שאני מעדיף אותך בלי.. קח" אמרתי וזרקתי עליו את הבוקסר, הארי ציחקק בזמן ששם את הבוקסר עליו, מתקדם לחדר הרחצה לשטוף פנים.
"אתה צריך שאני אעזור לך אהובי?" שאלתי בציניות והארי צחקק "אתה הולך ממש עקום הארי, אתה בטוח שלא התגנבת אתמול בלעדיי והתמסטלת?" הארי הסתובב אליי ואמר "פעם הבאה תזיין פחות חזק אהובי" ונראה מרוצה מעצמו "על מי אתה עובד" אמרתי והורדתי את חולצתי, מסתובב עם גבי אליו "לי דווקא נראה שנהנת אהובי", הרגשתי את עיניו של הארי סוקרות את גבי וכל שריטה עליו שנעשתה על ידו, שמעתי את צעדיו מתקרבים אליי, ואז הרגשתי את שפתיו נושקות לכתפי.
"היום אני רוצה" הוא לחש באוזני, "רוצה מה?" שאלתי והארי ענה ברכות, "לזיין אותך" הסתובבתי אל הארי, ועכשיו פניי היו מול פניו, "בחיים לא הארי" אמרתי, והוא עשה פרצוף נעלב "יש לי יום הולדת היום" הוא אמר, "נכון, ובגלל זה אני מזיין אותך." עניתי לו, "אז אני רוצה מתנה ליומולדת שתוותר לי אדון לואי. גם ככה אתה שתלטן" הארי החזיר לי, וחייך חיוך גדול ומרוצה כי ידע שאני לא עומד לסרב לו.
"ידעתי" הארי אמר וחיוך גדול היה על פניו, "שתוק הארי" אמרתי ומיד שמעתי אותו מסנן "שתלטן" וחיוך קטן היה על שפתיי.

"טוב, לו" הארי אמר וסובבתי את ראשי אליו "אתה בא למקלחת?" הוא שאל, "מה אתה חושב שאני אענה לך הארי?" אמרתי והארי חייך חיוך קטנטן. פשטתי את בגדיי בזמן שהארי מילא את האמבטיה והוריד את הבוקסר מגופו. "המים חמים?" שאלתי, והארי סימן לי כן עם ראשו, נכנסנו לאמבטיה, אני יושב עם רגליים פשוקות והארי יושב בין רגליי, נשען עם כל משקל גופו עליי. שיחקתי עם שיערו, ונשקתי לכתפו החמה, הארי לקח את ידו ושילב את אצבעותיו עם אצבעותיי, "אני אוהב אותך לו, אתה המתנה הכי טובה שקיבלתי אי פעם" הארי אמר לפני שנשק לידי שעדיין שלובה בשלו, "גם אני אוהב אותך, מלאך" אמרתי ונשקתי לכתפו.

חייכתי לזיכרון שבמוחי, חיוך קטן שנמחק אחריי שתי שניות כשנזכרתי..

זה המקום בו ראיתי את הארי בפעם האחרונה.