פוב לואי:
אני לא מאמין שעשיתי את זה...
אני נוראי,
אני כמו זונה מהלכת על פניי כדור הארץ...
נתתי את גופי למישהו שאני מכיר בקושי יומיים,
נתתי לו לגעת בי ו...
אני לא יכול לחשוב על זה... כל מה שיוצא לי זה רק דמעות...
אני באמת רציתי שזה יהיה מיוחד,
עם מישהו שאני אוהב, ויהיה איתי... אני כמו טיפש ביקשתי את זה גם,
יצאתי מהמועדון וישבתי בחוץ...
הוא בטח מזיין עוד איזה מישהי עכשיו, אני באמת לא מבין אנשים,
זה אמור להיות משהו שעושים מהאהבה ולא להחליף בן אדם כל חמש דקות, זה פשוט לא בסדר.
ראיתי שזאין יצא לבחוץ והדליק סיגריה.
״אתה מעשן?״ שאלתי אותו והוא הביט בי מוציא את הסיגריה מפיו והעשן יוצא ממנו.
״כן, יש לך בעיה עם זה?״ הוא לא שאל מתוך חוצפה, הוא היה נחמד.
״לא פשוט... זה לא טוב, כדי לך להפסיק״ אני אומר לו ומשלב את
ידיי, שכחתי שבכיתי...
״אתה-אתה בוכה?בגלל שאני מעשן?״
״מה?״
״א-
״לא לא... אני גם לא בוכה... אני סתם-״ הוא לא קונה את השטויות שלי.
״משהו קרא לך לורי״
״לואי״ תיקנתי אותו.
״אוי סליחה״ הוא כיבה את הסיגריה והתקרב אליי.
״אז מה קרה?״ אין לי בכל מקרה אף אחד עכשיו... ליאם עובד אז כדי לי לספר לו?
״נתתי את הגוף שלי למישהו שאני לא אוהב, ועשינו יחסים ובשבילי זה פעם ראשונה ואני דמיינתי את זה כל כך אחר ואני לא רציתי ככה... לא איתו לא רציתי עכשיו בכלל אני-״ אמרתי הכל בלחץ ושוב הכל צף אליי.
״ואו ואו רגע...״ הוא גיחך, מה מצחיק כאן? אני במצב נפשי גרוע.
״נתעלם מהמילים הגבוהות שדפקת כאן...אחי, עשית פעם ראשונה זה לא אמור להיות רע, וזה לא משנה איך דמיינת את זה, זה תמיד יהיה אחר״ על מה הוא מדבר.
״למה שזה יהיה אחר?״
״כי ככה, סוג של חוק של העולם, נראה לך שאני רציתי להיות הומו?
אני הייתי הומופוב פעם...״ ואז הוא התאהב בליאם!
״ואז...״
״התאהבת בליאם!״ השלמתי אותו והוא גירד את ראשו במבוכה.
״כן... אז זה לא העניין, ובכל מקרה, אם מי עשית את זה בכלל?״
״זה לא עניינך!״ צעקתי ורציתי רק ללכת, אני כל כך מובך.
״הו סליחה... אוקי אם אתה צריך משהו...״
״סליחה...״ אמרתי לו בשקט.
״זה בסדר, בכל מקרה, אני נכנס״ הוא אמר ונכנס למועדון הרועש.
טיפות מתחילות לטפטף על עייני, גשם, ממש יופי.
אני שונא הכל... אני רק רוצה לחזור לדונקסטר, שכלום לא קרה,
התקפלתי על הכיסא ליד המועדון ועטפתי את עצמי בידיי...
קר לי, אני בוכה כמו טיפש, על משהו שאי אפשר לתקן, הבתולים שלי כבר הלכו.
אני מרגיש מישהו ששם עליי סוודר ואני מסתובב במהירות, זה-
״אתה לא היית צריך לברוח, היינו יכולים לדבר, ולמה אתה יושב כאן בחוץ?״ הארי הזה... למה הוא היה צריך לבוא?
YOU ARE READING
Remember that night?
Fanfictionלואי טומלינסון הנער החמוד והתמים בן ה19 מדונקסטר עובר ללונדון, הוא לא מכיר את התנאים שם , לא מכיר את השכונה ולא את האנשים.. אבל יש לו לפחות את ליאם..נכון? הוא גר שם כל החיים, אבל אין לו מה לעשות שם יותר.. הוא פוחד לעבור. הוא לא יודע מה מצפה לו. אבל...
