Remember that night?

Part 22

פוב הארי:

אני מוכן, אני יודע שאני מוכן, אני צריך לאסוף את לואי והוא יעזור לי, אני יודע שהוא כן.
ירדתי במדרגות והסתכלתי על עצמי, הם בכל מקרה יהיו מאוכזבים ולא ירצו איתי קשר, פגישה אחת לא תעשה כלום.

הלכתי למכונית שלי ונסעתי לביתו של לואי, לראות איך המשפחה שלו אוהבת את אחד השני מגובשת ויפה, מראה כמה אני בודד ומסכן.
אבל יש לי אותו, הוא המשפחה שלי והוא הבן אדם היחיד שאני צריך.

הגעתי לבית שלו והלכתי לדפוק בדלת.
״שלום הארי!״ אמו פתחה לי וחייכה, היא נראת ממש טוב בייחס לזה שילדה לפני פחות משבוע.
״שלום ג׳והאנה, את נראת מדהים״
״הו תודה לך.. לואי מתלבש למעלה, תרצה לעלות?״
״כן, תודה״ אמרתי ונכנסתי, ראיתי את ליאם אוכל במטבח וזאין משחק לו בשיער.
״שלום לכם זוג מקסים״ אמרתי בציניות וזאין נבהל.
״שתוק״ זאין אמר לעברי וצחקתי, ליאם נפנף אליי והינהנתי לו.
״איך אתה מרגיש ליאם?״ שמעתי את הקול החמוד והקטן מלמעלה והוא יורד במדרגות.
״הרבה יותר טוב, לפחות מצליח לאכול״
״זה מדהי- הארי?״ לואי ירד במדרגות ונראה מתלהב שראה אותי.
פרסתי לו ידיים וחייכתי חיוך והוא מיהר לבוא לחבק אותי,
הרגשתי את גופו הקטן בין זרועותיי, זה רק גרם לי לחשוב שאם מישהו אי פעם ינסה לפגוע בו אני תמיד יגן עליו.

״הארי הקדמת!״ הוא אמר והינהנתי.
״לא יכולתי לחכות לראות את הפרצוף היפה שלך״ אמרתי והוא צחק במבוכה.
״ואנחנו זוג מקסים? תראה אותם, תינוקות מזודווגים״ זאין אמר לעברנו ולואי נזף בו.
״שקט אתה, כיאלו לא שמעו איתך ואת ליאם ע-״
״אמרנו שלא מזכירים את זה.״ זאין עצר אותו והתחלתי להתפקע מצחוק מבין כבר מה קרה.
״כן גם אני לא מעוניינת לשמוע על חיי המין שלכם״ לוטי אמרה וירדה במדרגות.
״היי הארי״ היא אמרה לעברי והחזרתי לה שלום.
״גם אני את האמת, אתם יוצאים עכשיו? צריכים משהו?״ אמו של לואי אמרה וחייכתי במבוכה.
״לא זה בסדר, בוא לואי״ אמרתי לו ויצאנו מהדלת.
״אז אתה מוכן?״
״אני חושב..״ אמרתי לו והוא שם לב לפחד שלי.
״אני אמרתי לך שהכל בסדר, אני יהיה כאן לצידך, תזכור, כמה זמן הנסיעה?״
״שעה, זה רחוק מכאן״
״לא נורא.״ הוא אמר ונכנסנו לתוך המכונית.
התחלנו לנסוע ולא דיברנו, אני חושב שהוא היה עייף, הוא נרדם בהמשך הנסיעה וחייכתי למראהו שהוא נראה כמו תינוק ישן.

שהגענו חניתי ליד בית גדול, מן הסתם, הם עשירים...
בית גדול עם שער ענק, יותר משלי, עצים ליד הבית, הוא גבוה,
מלחיץ קצת.
נשקתי ללואי בזהירות על הלחי שלו והוא התחיל לפקוח את
העיינים.
״מה.. מה קרה?״
״הגענו״ אמרתי לו בחיוך מודאג.
״נרדמתי? סליחה..״
״הכל בסדר, בוא נצא.״
״תסתכל עלי.. הארי, אתה מאמין לעצמך?״
״לא, וזה לא משנה״
״אז תאמין, הכל יהיה בסדר, אוקי? תחזיק לי את היד אם זה יעזור לך״
״תינוק רגשן שלי״ אמרתי לו בציניות והוא צחק וסטר לי בקטנה.
״שתוק.. בוא נצא״ הוא אמר ויצאנו מהמכונית,
עמדנו מול הבית הגבוה, מול השער הענק ונאנחתי.
״אתה מתכוון לצלצל?״ הוא שאל אותי והסתכלתי עליו מודאג.
״אני לא רו-״ הוא הקדים אותי ומצלצל בפעמון וליבי התחיל לפעום חזק.
״מי זה?״ קול של בחורה צעירה, יש להם גם מזכירה?
״הארי... הארי סטיילס.״
״אממ.. אתה לא ברשי-״
״כן אבל אני הפאקינג בן שלהם אז תפתחי לי״
״הארי!״ לואי לחש לי וגילגלתי את עייני.
״סליחה.. אני הבן שלהם.״ לא שמעו קול והדלת נפתחה.