פוב לואי:
דיברתי עם אמא שלי, סיפרתי לה הכל, על זה שיצאנו, זה התחיל מהמועדון, היא דיברה איתי ותמכה בי, זה כל מה שאני צריך ממנה,
היא כבר אמורה ללדת ממש בחודש הבא, אני לא רוצה להעיק עליה.
״אני בסהכ לא רציתי להעיק עלייך...״
״אתה אף פעם לא מעיק, אתה הילד שלי, אני תמיד אעזור לך״ היא אמרה ונישקה לראשי, הלכה לעבר המטבח ולקחה את התה שלה,
נעמדתי מהספה ודפקו חזק בדלת,
מי זה בכלל?״לואי אתה יכול לפתוח?״ אמי שאלה והינהנתי.
פתחתי את הדלת, מה...
הארי עמד שם מתנשם, הוא מעביר את ידו בשערו, קצת... בוכה?
הוא לא חיכה לתגובתי ונפל עליי לחיבוק...
עטף אותי בזרועתיו הגדולות, קצת דמעות נפלו על כתפי ובטני נקרעה מרוב פרפרים...
״הארי...״ נאנחתי, ג׳ולייה אולי קראה לו את זה?
״אני מצטער...״ הוא לחש לי באוזן וראיתי את אמי עומדת במטבח עם... דמעות?
״אמא הכל בסדר?״ הארי עדיין לא משחרר, הוא מחזיק אותי חזק, גם אני אותו...
״הארי...תכנס מותק..״ היא אמרה וחייכה אליו.
״אני אתן לכם זמן״ היא אמרה והלכה לכיוון חדרה.
סגרתי את הדלת והארי עדיין עוטף אותי בזרועתיו.
״המכתב הזה פאק המכתב הזה לואי...״
״קראת אותו?״ לא שאלתי בהפתעה... ידעתי שהוא יקרא את זה,
ואת האמת, חלק מה מי רצה שהוא יקרא את זה.״לואי אני... אני לא התכוונתי אני כעסתי ופחדתי והתנהגתי כמו פאקינג זין לואי תסלח לי...״ הוא החזיק אותי חזק והתחנן... אני אף פעם לא שמעתי אותו ככה.
״הכל בסדר הארי..״ אמרתי לו והבטתי בו והוא ניתק את ידיו ממני...
״אני מרגיש שאני חייב אותך לואי אני... המילים שרשמת...״
״אני רק רוצה שתיהיה מאושר...״
״לואי״
״כן?״
״אני מאושר איתך״הוא הסתכל לי בעיינים והרגשתי דמעות בעייני,
אנחנו כאלה רגשניים אבל לא אכפת לי... העברתי יד בשיערו להעביר את זה מאחורי אוזנו ושיפשפתי את עייני...
״אבל ג׳ולייה-״
״אני לא רוצה אותה, פחדתי שלא תסכים לי להיות איתה בקשר היא בכלל לא אוהבת אותי היא רק נפגעה ששיקרתי לה...והיא צודקת... אבל דיברנו וחזרנו להיות בקשר ו-״
״הארי אני בחיים לא ארחיק אותך ממישהו...״
״אני באמ... לואי אני... אני נותן לך את כל כולי, לא הלכתי למועדון כבר מלא זמן בזכותך... אני הרי המנהל אבל אני לא חייב להיות של כל הזמן.. ואני שם רק כדי-״
״לעשות עם אנשים...״
״לעשות״ הוא גיחך וחייכתי...
״אתה הרחקת את זה ממני... אתה עושה לי טוב.״ הוא חייך אליי״רק תחזור הביתה..״ הוא נאנח וזה העביר בי צמרורמת המילים האלה.
הסתכלתי עליו.
״הארי...״ החזקתי את פניו עם ידיי, אני בחיים לא ראיתי אותו במצב כזה.
״מה גורם לך לחשוב שאני לא ארצה?״
״כי פגעתי בך, כל כך חזק, אני חוזר והולך, ופאק לואי אני לא רוצה להיות כזה, אני לא רוצה לפספס אותך... אני לא יכול לחשןב על העובדה שאתה תיהיה עם מישהו אחר והוא יגע בך ב-
בפאקינג דרך שאני נוגע בך ובעוד דברים... בכל החוויות אני-״
עצרתי את דבריו בנשיקה שריסקתי על שפתיו, בטני התכווצה והרגשתי את בטני מתפוצצת ואני מרגיש את שפתיו שגולשות על שלי והוא מחזיק את פניי אני מרגיש את לשונו שנכנסה לפי במכה אחת והוא מרגיש כל כך.. כל כך טוב...
YOU ARE READING
Remember that night?
Fanfictionלואי טומלינסון הנער החמוד והתמים בן ה19 מדונקסטר עובר ללונדון, הוא לא מכיר את התנאים שם , לא מכיר את השכונה ולא את האנשים.. אבל יש לו לפחות את ליאם..נכון? הוא גר שם כל החיים, אבל אין לו מה לעשות שם יותר.. הוא פוחד לעבור. הוא לא יודע מה מצפה לו. אבל...