פוב לואי:
השעה כבר עשר בלילה, אני לא נרדם, אני לא מפסיק לחשוב על היום,
הוא היה כזה מדהים היום, התחברנו הרבה יותר, פיסית ונפשית...
אוי אני מגעיל את עצמי.
יצאתי מהמיטה וירדתי במדרגות, אמא שלי ודניאל ישבו בספה ראו סרט, אחיותיי ישנו ולוטי הייתה בטלפון במטבח.
הלכתי לקחת מים וראיתי שהיא מתכתבת עם מישהו, אני אציק לה קצת.
״עם מי את מתכתבת לוטי?...״ ניסיתי להסתכל בטלפון שלה והיא הזיזה אותו לצד.
״לא עניינך״
״נוו לוטי, את תמיד היית אומרת לי״
״בחיים שלי לא אמרתי לך עם מי אני מתכתבת״ כמה שניסיתי לשכוח מהארי הכל הזכיר לי אותו, לוטי לעסה מסטיק, זה הזכיר לי אותו, ואת הלילה של אתמול...
״תראי ואני אגלה לך סוד״
״תגלה לי קודם!״ היא אוהבת את הסודות שלי.
״תחליטי יש שתיים, אני מגלה לך אחד...״
״נווו, לא יודעת במה אתה יותר מתבייש? את זה״
״איזה נחמדה את״ אמרתי לה בציניות.
״אוקי... אני כבר לא בתול״ אמרתי לה והיא פיה היה פעור.
״לואי!!! זה טוב כל כך! עם מי?״
״הו אני לא אומר, תורך״ היא גילגלה את עיינים שלה.
״קוראים לו נייל...״
רגע מה... זה מוכ-
זה ההוא מהמועדון!!
״אני יודע מי זה!!!״ צרחתי לה והיא שמה את ידה על ראשה.
״שיט...אתה כיאלו- רציני?״
״כן! הוא היה במועדון איתי, הוא חבר טוב של זאין נו, אפשר לסדר לך אותו, הוא ממש נחמד״
״אני יודעת...״ היא אמרה וחייכה, היא כיאלו מואהבת בו?
״את מואהבת בו !״ אמרתי לה והיא הסמיקה, היא כל כך כן.
הטלפון שלי צלצל, זה מספר לא מזוהה...
״הלו?״
״בוא אליי...״
״מה... מי זה?״ שאלתי בשקט... הקול היה צרוד והנואש.. אני חושב שאני יודע מי זה.
״אתה יודע מי זה... אתה יודע איפה אני גר... בוא אליי...״
ליבי פעם... הוא דיבר לאט... קולו היה צרוד מושך כזה... והוא קצת בכה אפילו ...
הלכתי מהר לחדרי החלפתי לגינס עד הברכיים וחולצה לבנה עם פסים.
״אמא, אני הולך לחבר, אני יושן אצלו אולי״ אני לא יודע מה יקרה היום...
״להארי?״ שכחתי שהיא מכירה אותו...
״כן.. אנחנו.. רוצים לראות סרט״ אני שונא לשקר לה, אבל אני אספר לה שאהיה מוכן, היא תבין, אני מקווה.
יצאתי מהבית, ליבי עדיין פעם, הוא רוצה אותי רק בשביל הסקס...
הייתי בטוח שאולי אני קצת יותר מזה...
צלצלתי בשער והוא נפתח, נכנסתי ודפקתי בדלת של הבית,
הארי פתח לי-
רגע מה קרה לו?
הוא לבוש בג'ינס שחור וחולצה לבנה שצמודה על גופו,
אבל.. הוא באמת בוכה, אני חשבתי שהוא רק נשמע ככה...
הוא העביר את ידו בשיער וניגב את אפו האדום, לא ידענו מה לעשות,
אבל בתור חבר, אני יודע מה לעשות.
עטפתי את ידי בגופו הגדול, הוא לא רגיש, אז כנרא משהו גדול קרה,
הוא החזיר לי חיבוק, זרועותיו הגדולות עטפו את גופי הרגשתי מוגן...
חיבקתי אותו חזק והרגשתי את אפו נמעך על כתפי, זה היה כל כך חמוד, אהבתי את זה, אני עומד על קצות אצבעותיי כדי להגיע עליו.
YOU ARE READING
Remember that night?
Fanfictionלואי טומלינסון הנער החמוד והתמים בן ה19 מדונקסטר עובר ללונדון, הוא לא מכיר את התנאים שם , לא מכיר את השכונה ולא את האנשים.. אבל יש לו לפחות את ליאם..נכון? הוא גר שם כל החיים, אבל אין לו מה לעשות שם יותר.. הוא פוחד לעבור. הוא לא יודע מה מצפה לו. אבל...
