Remember that night?

Part 25

בפרק השתנו כל הזמן הנקודות מבט שימו לב❤️

פוב לואי:

שלוש שבועות עברו מאז ההצעה, היום זה היום, החתונה.
אמי וליאם וזאין באו איתי להתארגן, דניאל לקח את אחיותי בשביל התסרוקות, ואמא של הארי ונייל ואחותו הלכו עם הארי,
אני כל כך מתרגש לראות אותו, עם החליפה, והעיינים, השיער והכל.
לוטי די התעצבנה שלקחו ממנה את נייל זה היה מצחיק אבל אז היא העיפה לי סטירה שצחקתי עליה, טוב לוטי מפחידה אותי. 

הייתי בחדרי, הוצאתי את החליפה שבחרתי עם ליאם לפני שבוע,
הייתי צריך למדוד אותה, היא הייתה בתוך שקית, הסתכלתי על החולצה המכופתרת, הז׳קט המותאם והמכנס, אני לא חושב שאני מעכל מה שקורה.
השחלתי את ידיי דרך השרוולים ולבשתי את המכנס,
הסתכלתי על עצמי במראה וחייכתי כמו מטומטם.
אני הולך להתחתן עם הארי היום, הארי שלי.. האדוארד המקסים והמושל-
״לולי אתה יוצא??״ אמי קתעה את מחשבותיי ונאנחתי, יצאתי והיא הביטה בי בחייכה.
״אחי...״ ליאם הסתכל עלי וחייך.
״לולי שלי״ אמי העבירה את ידה בזרועתי ונשקה על לחיי, היא בכתה כל השבוע, ניסיתי להרגיע אותה אבל זה לא עבד.
״לואי זה יושב עליך מדהים״ זאין אמר וליאם הביט בו ויצמצם את עיניו, גיחכתי והבטתי בהם.
״קנאי, יאלה לואי תתלבש ותביא את החליפה ובוא נצא ונלך לספר״ אמי אמרה והלכנו לעבר המכונית.
יש לנו יום ארוך...
ספר, וזה יקח איזה שלוש שעות לכולנו, צריך ללכת לאולם לפני,
וגם בכלל לא מוקדם, היינו צריכים ללכת לבדוק שלא ביטלו שום דבר.

אני זוכר שהוצאנו את ההזמנות והתחלתי לבכות להארי,
הוא חיבק אותי ועטף אותי בזרועתיו, אני מתגעגע אליו.
אבל בגלל המנהג המעצבן של המשפחות שלנו אסור לנו להיפגש עד החופה, טוב... אני רק רוצה שזה יגיע.

פוב הארי:

״להשאיר לך ככה את השיער? או לסדר אותו גם כאן?״
הספר אמר והבטתי על עצמי במראה, טוב אני נראה די בסדר,
בהתחלה הספר נבהל מהשיער הארוך שלי, אבל שילך להזדיין, אני אוהב את זה.

״הארי ניהית חתיך אה?״ ג׳מה באה אליי וצחקתי, אף פעם לא רציתי לנתק איתה קשר, אבל היא הייתה קטנה, היא לא הייתה מבינה.
״ואת ניהית מהממת כם ג׳מה״ אמרתי לה ונשקתי ללחייה.
״אז?״ אמרתי ונעמדתי כדי שאמי ונייל שדיברו בלי סוף יסתכלו עליי.
״הארולד, ואו אתה נראה מדהים...״ היא הביטה בי ב-גאווה? נראה לי.

״הארי״ נייל רגשן כזה, הוא חיבק אותי ושמעתי אותו מייבב
״מה אתה- אתה בוכה?״
״ברור שאני בוכה, אחי אתה מתחתן!״ הוא אמר, גיחכתי והשפלתי מבט.
״טוב... כן״ חשבתי על לואי, רק המנהג המזויין הזה, אני רוצה לחבק אותו, להחזיק אותו בשתי ידיי ולנשק אותו.

יצאנו מהספר, אני הייתי אחרון כדי שהתספורת תשאר לי, לא שגזרו לי משהו, אמא שלי התווכחה איתי שעה עם לגזור את הקצוות שלי אבל השיער שלי זה הדבר הכי חשוב לי, לא נוגעים בו.