He saved me - Larry Stylinson (עברית)

פרק 10

למי שלא קראה את הפרק הקודם אבא של הארי הרביץ לו ולואי הרגיש שמשהו רע קורה
נ.מ – לואי
אני הרגשתי אתמול שקרה משהו להארי, הרגשתי את זה עמוק בתוכי. השעון צלצל והיום ישר קמתי, אני חייב לדעת שהארי בסדר! התארגנתי במהירות והסעתי את הבנות לבית ספר "ביי דייזי ביי פיבי" צעקתי כשהגענו לבית הספר שלהם. אני יודע, נראיתי טרוד ובאמת הייתי טרוד. כנראה שגם לוטי הבחינה בזה כששאלה אותי "לואי, קרה משהו? אל תשקר לי אני יודעת מה אתה עושה כשאתה משקר". אני לא יודע איך לענות על שאלה כזאת. אני צריך לספר לה על הקראש שלי על הארי? ואם משהו באמת קרה אולי הוא לא ירצה שידעו את זה. לבסוף החלטתי לספר הכול, לפחות אני לא אהיה לבד בזה "אזז... יכול להיות שיש לי קראש ושקצת התחברתי איתו, בלילה הרגשתי ואני בטוח בזה שמשהו רע קרה לו ואני לא יודע מה לעשות." לוטי הסתכלה לתוך עיני וחייכה לשמע המילה "קראש" אבל היא לא חייכה חיוך מתחכם, היא חייכה חיוך אוהב ודואג. כשהגעתי להארי ומה שהרגשתי שקרה היא חיבקה אותי והורידה את החיוך. התחלתי לנסוע לבית הספר שלנו, באוטו היה שקט אבל שקט מרגיע. הגענו לבית הספר וחניתי ואז על פניה של לוטי עלה חיוך היא אמרה לי "לואי, אם באמת קרה לו משהו אתה אולי הנפש התאומה שלו, אני קראתי על זה." אמרתי לה ישר "ממש, אולי סתם דמיינתי וגם לא כל מה שאת קוראת נכון." היא חייכה אליי ויצאנו מהאוטו. האמת היא שרציתי לדעת שהארי נפגע אבל אני לא רוצה שהוא יפגע לעולם!!! אני רק רוצה להיות איתו לנצח אבל אני לא חושב שגם הוא רוצה להיות איתי והכרנו רק אתמול, אני לא אהרוס את החברות שלנו בגלל זה. הגעתי לכיתה וראיתי את הילד עם הבגדים הארוכים והשחורים שמסתירים גם את פניו. התקרבתי ואמרתי " היי הארי מה שלומך?".
נ.מ – הארי
הגעתי לבית ספר עם מבט מושפל, רק שלא יראו אותי. לא בדקתי אם שלחו לי הודעות כי אין לי חברים, אולי רק את לני ולואי אבל הכרתי אותם רק אתמול. נכנסתי לכיתה והתיישבתי מרוכז בעצמי. לאחר כמה דקות שמעתי מישהו קורא לי, זה היה לואי. אני לא רוצה שהוא יראה אותי ככה אבל אני כבר אחשוב על תירוץ בשבילו. "היי לואי מה קורה?" אמרתי בלי להרים את הראש. לואי התקרב אליי והרים את ראשי והסתכל עמוק לתוך עיני, נמסתי בתוכי מהמבט. "הארי מה קרה לך?" הוא שאל בדאגה אחרי ששחרר את מבטו מעיני. "אני, סתם קיבלתי מכה לא משהו רציני." לואי שיחרר מזה הוא הבין שקשה לי. "אתה יודע שהרגשתי שמשהו רע קרה לך?" לואי אמר לי בחיוך מחמם, "באמת? נחמד לדעת שאתה חושב עליי" הוא הסמיק והרגשתי פרפרים בכל מקום בגוף שלי. "הארי" לואי לחש לי, "כן לו מה אתה רוצה לומר לי?" הוא הסמיק אפילו יותר וענה לי "אחותי אמרה לי שאם אתה פוגש את הנשמה התאומה שלך והוא נפגע אתה מרגיש שמשהו רע קרה." הוא חייך והתיישב במקומו ואני, אני הרגשתי שאני עומד להתעלף! הוא הנפש התאומה שלי? טוב אני לא יודע. השיעור התחיל והחלטתי לעזוב את המחשבות שלי.
זהו זה פרק קצר וחמוד