He saved me - Larry Stylinson (עברית)

פרק 14

אוקיי, הפרק הזה לקח לי מלא זמן אז תהנו ממנו, הוא יצא לי ממש ארוך!

נ.מ - לואי

כל היום הארי ממש התקרב עליי ואני פשוט כל כך שמח!

אולי באמת יש לי סיכוי איתו!

אני חושב שהוא אולי, באמת אולי בקטע שלי?

טוב אני מדמיין. מי אני ליידו?

אני סתם ילד מכוער ונמוך והוא תמיד היה ויהיה הילד היפה.

אני עכשיו בדרך הביתה והיום אני הארי וכל השאר ניפגש.

הבנתי שאני רוצה להראות טוב היום אז אני חייב לבקש מלוטי לעזור לי לבחור בגדים שיראו עליי טוב.

לוטי תשמח לדעת שזה בגלל שאני ממש קצת מחבב את הארי (בטח לואי ~ ה.כ).

הגעתי הביתה ולוטי הייתה בבית למזלי כי עוד שעתיים אני צריך נפגש עם הבנים ועם הארי שאני אנסה להרשים.

"לוטי אני בבית" צעקתי לה מנסה לתכנן בראשי את הדרך שאבקש את עזרתה.

"בו-באר? זה אתה?" לוטי שאלה והלכה לכיווני, "הנה אתה! מה אתה כל כך שמח? בגלל החופש מחר? סתם שתדע אתה הולך לבחינות אתה מוכשר.".

"תודה אני חושב" אמרתי ללוטי, "אני צריך שתבחרי לי בגדים יפים כדי להרשיםאתהארי" אמרתי מהר כדי שלא תבין ואולי תשחרר ממני.

"רגע, רגע, רגע! מה אמרת? אני לא עוזרת לך אם אתה לא אומר לי!" לוטי איימה עליי.

"אוקיי אמי צריך שתעזרי לי לבחור בגדים פים כי חברים באים אפשר גם ללכת לקנות יש לנו שעתיים."

"אוקיי לואי" לוטי אמרה וישר אחרי זה חייכה "אתה יודע אני חושבת שזה לא בגלל כל החברים אולי יש לך חבר אחד שהוא קצת יותר מיוחד" היא אמרה לי והתחלתי להסמיק.

"אולי" עניתי מובך וכבר אדום לגמרי.

"אני אחותך שפוך הכול ואל תחסיר כלום" לוטי אמרה לי מהר, תמיד היה לנו חיבור טוב למרות הריבים בבוקר.

"רק אל תצחקי עליי" אמרתי והשפלתי את ראשי, "לואי אני בחיים לא אצחק עליך אם לא מגיע לך וכרגע אתה סבבה אז בוא לפה." לוטי אמרה לי בחיוך אחרי העקיצה הקטנה שלה.

"אוקיי, אז כשהגעתי לבית ספר היו שני ילדים שהתנגשו ואחר מהם ילד מקובל שמרביץ לכל מי שחלש ממנו. הוא היה עצבני אחרי זה וכשנכנסתי לכיתה הוא הרביץ לי. הילד שהוא התנגש בו עצר אותו ולקח אותי לאחות." או רומנטי לוטי עצרה אותי באמצע וגרמה לי להסמיק.

"לואי תמשיך עכשיו מה אתה הופך לי לביישן" היא אמרה מתחננת.

"אז אני והילד התחברנו, הוא נראה טוב! הוא גבוה, יש לו עיניים ירוקות, גומות, תלתלים והוא שרירי!" אמרתי לה נרגש. "מי זה לואי? איך קוראים לו?", "הארי סטיילס" עניתי.