All I want is you | L.P |

חלק 13

ריין וליאם הלכו לבית הספר ביחד.
בגלל הפציעה של טד, המסיבה נגמרה מוקדם מהרגיל.
כשהם נכנסו בשער בית הספר, ריין ניגשה ללכת לכניסת בית הספר וליאם ניגש ללכת למאחורי בית הספר, ״מה? לאן אתה הולך?״
״אממ.. אני הולך רגע למאחור,״ הוא אמר והצביע למקום, ״אני אבוא מקסימום שעה הבאה.״ הוא נשק לראשה והלך.
ריין לא ידעה כיצד להגדיר אותם.
הם זוג? חברים טובים שיש ביניהם מתח מיני? אולי הוא בכלל לא בקטע שלה והוא רק נמשך אליה? ואולי היא רק נמשכת אליו?

• • • •
השעתיים הראשונות כמעט נגמרות, וליאם עוד לא חזר.
באמצע השיעור ריין קמה והלכה.
היא הלכה לכיוון מאחורי בית הספר.
היא ראתה את ליאם עם ג׳יי ודרק מדליק סיגריה.
הוא לא מעשן.. ריין נזכרה.
ליאם היא ספורטאי ואסור לספורטאים לעשן.
״היי לכם.״ ריין התקדמה וליאם הסתובב במהירות.
הוא נראה לחוץ כשריין הגיעה.
היא הניחה את ידה על כתפו.
״אני מפריעה?״ היא שאלה והעבירה את מבטה בין השלושה שנראו קצת מעוצבנים שהיא איתם, ״כן. את יכולה ללכת?״ ליאם אמר, ״אממ.. לא.״ היא אמרה בקלילות ומשכה בכתפיה באדישות, ״אין לך מה לעשות פה אם את לא מעשנת.״ הוא ניסה להבהיר לה.
היא לקחה את הסיגריה מידו ותפסה אותה בין אצבעותיה, ״גם אתה לא מעשן.״ היא אמרה לו באוזן ושאפה שאיפה עמוקה.
היא הרגישה את העשן ממלא את ריאותיה ונשפה נשיפה עמוקה ואיטית.
ליאם גילגל עיניים וביקש מג׳יי סיגריה חדשה.
״אממ.. ריין?״ ג׳יי פנה לריין והיא פנתה להביט
בו, ״כן?״
״היית מדהימה אתמול. כלומר, כשטיפלת בטד.״
ריין חייכה והודתה לו, ״אני לא חושב שטד היה רוצה שתטפלי בו..״ דרק התערב, ״אני מניחה שאם לא הייתי מטפלת בו הוא היה מת ואז לא היינו יכולים לדעת את זה לעולם.״ היא אמרה בקלילות,
״כמה זמן את פרמדיקית?״ ג׳יי שינה נושא, ״משהו כמו 3 וחצי שנים.״
״וואו. מלא זמן. איך הגעת לזה בכלל.״
״לא יודעת.״ היא שיקרה. היא יודעת בדיוק מה הסיבה.
״ו.. אם נגיד אני גם רוצה להיות פרמדיק?״
״יש מסלול שאתה צריך לעבור, קורס הכשרה, מבחנים.״
״וכמה זמן זה?״ הוא המשיך להתעניין, ״זה באמת מאוד תלוי. המסלול שלי לקח חצי שנה בערך.״
״חצי שנה?!״ הוא היה מופתע, ״וזה שווה את זה?״
״תגיד לי אתה..? כשבן אדם נמצא בסכנת חיים, ואתה היית במקום הנכון ובזמן הנכון והצלת אותו, זה שווה את זה? ואני אגיד לך יותר מזה,״ היא המשיכה, ״לבוא סתם לבית החולים ולראות את אותו הבן אדם שהצלת יחד עם הילדים שלו והמשפחה שלו מאושר.. זה שווה את זה?״
״וואו, כן!״
״ההשקעה שווה את זה בטירוף.״
״את תוכלי להסביר לי קצת יותר?״ הוא ביקש ממנה,
״כן בטח, בשמחה. אבל אני חושבת שהנוכחות שלי כאן קצת מפריעה לליאם, אז אני אלך ותדבר איתי בהזדמנות, סבבה?״ הוא הנהן בהבנה וליאם הרגיש רע, ״ריין..״ הוא ניסה לעצור אותה, ״ריין!״ אבל היא התעלמה והמשיכה ללכת.