All I want is you | L.P |

חלק 29

ריין וליאם קמו בבוקר זה לצד זה.
ריין הלכה לבית ספר וליאם החליט שלא.
הוא הלך לביתו במקום.

• • •
שיום הלימודים נגמר, ריין הלכה לליאם לפני שהיא תלך לתחנה.
קטנטונת: פיינו אתה לא עונה לי. אני באה אלייך, טוב? אני רוצה לראות אותך לפני שאלך לתחנה.
ההודעה נשלחה אבל הוא לא ראה.
לאחר מספר דקות ריין הגיעה לביתו של ליאם.
היא דפקה על הדלת, ״כן?״ נשמע מבפנים.
היא פתחה את הדלת וראתה את ליאם עם קורי.
בכל פעם שריין בסביבת קורי היא מרגישה את דמה רותח. במיוחד כשקורי נמצאת בסביבת ליאם.
ריין מקנאה לו.
ריין שוב אילצה את עצמה לחייך, ״היי.״
״היי קטנטונת,״ ליאם קם לחבק אותה ונישק אותה,
״למה לא אמרת לי שאת באה?״
״אממ.. שלחתי לך הודעה.״
״יכולת להתקשר.״
״לא היית זמין.״ היא הבהירה.
״אוקיי אני זזה.״ קורי התערבה. היא חיבקה את ליאם ונשקה לו נשיקה קצרה בלחי.
ריין נשארה קפואה מהלם. החוסר התחשבות של קורי פשוט זיעזע אותה.
״ליאם..?״ היא התחילה להגיד, ״מה?״
״אני.. אני חושבת שאולי.. זה לא יעבוד בינינו.״
״מה? למה?״ הוא שאל בבילבול
״ליאם זה כל כך קשה לי! קשה לי שאתה לא מראה לי את הרגשות שלך.. ולפעמים אתה יכול להיות כל כך אטום ריגשית. קשה לי כל פעם לראות את קורי בסביבה שלך, טוב? אני מקנאה! ואין בזה שום דבר רע, כי כשאוהבים, אז מקנאים. אני יודעת שאתה לא תוותר עליה, גם ג׳יי אמר לי את זה, ואני יודעת שהיא חשובה לך ושיש לכם היסטוריה ביחד. ובכללי אני חושבת שאתה צריך מישהי שתפנה לך יותר זמן.. אתה מבין?״
״לא! אני לא מבין. בגלל כמה בעיות אמון את רוצה לקום ולעזוב? ביני לבין קורי אין כלום! ואני כן אוותר עליה בשבילך, כי אני. אוהב. אותך. לא אותה!״ הוא צעק.
ריין הסתכלה עליו למשך כמה דקות, ״למה את לא אומרת כלום?! שמעת נכון! אמרתי שאני אוהב אותך!״ הוא המשיך לצעוק, ״אבל אני לא אוהב את המחשבה שתעזבי אותי בגלל שטויות.״ היא המשיכה להסתכל עליו בלי להגיד כלום, ״תגידי משהו.״ הוא ביקש ממנה בטון יותר רגוע, ״את רוצה להיפרד?״
״לא..״ היא אמרה בשקט, ״אז.. למה?״
״כי לפעמים זה נראה לי שהמחשבה של לאהוב אותך מכאיבה לי כל כך.״
״אבל אני לא מתכוון לפגוע בך. אני בכלל לא רוצה לפגוע בך.״
״אני יודעת.. אני אולי מפחדת שבאיזשהו מקום אתה תיפגע ממני ואז אני אפגע ממך.״
״למה שאפגע ממך?״
״כי אני לא מפנה לך זמן, ואני יודעת שזה קשה לך.. זה קשה גם לי. אני לא מתכוונת לעזוב את ההתנדבות עד שאלך לקולג׳. אני מפחדת שתיפגע ואני מפחדת שתעזוב אותי...״ היא הורידה את מבטה משלו, ״או תבגוד בי.״
״אני לא אעזוב אותך בגלל זה וזה שאת חושבת שאני אבגוד בך מכעיסה אותי. יש לך בעיות אמון בגללו וזה בא על חשבוני.״
״אני מצטערת.״
״את הולכת לתחנה, נכון?״ הוא שאל בטון קצת מאוכזב.
ריין הנהנה שכן, ״מתי את מסיימת שם?״
״אני לא יודעת. אני אהיה שם משהו כמו 4-5 שעות.״
״אוקיי.. אז אני אבוא אחרי זה?״ הוא חצי שאל וחצי אמר.
ריין חייכה, ״זה יהיה נפלא.״ היא כרכה את זרועותיה סביב אגנו והניחה את ראשה על החזה שלו.