חלק 52

59 8 0
                                    

״אני משתחרר מפה היום?״ ליאם שאל אל האחות בחוסר סובלנות, ״לא. לא היום. אולי מחר.״
״אני פה מלא זמן!״ ליאם רטן לעצמו, ״די, ליאם. תפסיק להציק לה.״ ריין אמרה וצחקה, ״אני מת כבר לעוף מפה.״
״אני יודעת.. אבל עוד קצת.״
״מתי את נוסעת לקולג׳?״
״אחרי שאתה תיסע.״ היא אמרה בפשטות, ״אני חושב שיקח זמן עד שאני אצא מפה. את תפספסי הרבה.״
״די, זה לא באמת חשוב לי.״
״אבל לי זה כן חשוב.. בשבילך. את לא נוסעת בגללי? כלומר, בגלל המרחק? כי אם כן אז שתדעי שזה באמת בסדר מבחינתי.״
״זה לא המרחק, ליאם. אני מחכה שניסע ביחד.״ ליאם הסתכל עליה בסימן שאלה, ״אני לא נוסעת לפולין.״
״למה?!״ ריין היה מופתע, ״כי..-״ היא נעצרה, ״אני רציתי להגיד לך את זה כשתצא מפה.״
״נו..״ הוא האיץ בה, ״הודעתי לנשיא הקולג׳ בפולין שאני לא אלמד שם. במקום זה, אני הולכת ללימודים באוניברסיטת אינדיאנה.״
״רגע.. מה? אינדיאנה זאת המדינה שאני נוסע אליה.״
״נכון.״ היא הבהירה את המובן מאליו, ״רגע.. את מוותרת על הקולג׳ ההוא בגללי?!״
״בשבילך. וגם בשבילנו. אני לא יודעת מה אני אעשה אם אני אתרחק ממך ליותר מידי זמן. אנחנו נהיה באותה המדינה. אולי לא באותה העיר אבל זה עדיף, לא?״
״כן!״ ליאם אמר בהתרגשות, ״וואו.. אני לא יודע מה להגיד, ריין.״
״אל תגיד.״ היא אמרה ורכנה אליו כדי לנשק אותו.
״בעצם, כן יש לי מה להגיד,״ הוא עצר אותה, ״אני אוהב אותך, קטנטונת.״
״אני אוהבת אותך.״

All I want is you | L.P |Where stories live. Discover now