הערה לפני- הפרק יהיה כתוב מנקודת המבט של לוסינדה והיא לא תדע על אזהרת סיילו והחזרת הזמן, היא לא תרגיש שום שינוי באירועים שניקו גורם כך שלא יהיה מוזכר פה שום דבר שקשור לגילוי חוסטינה או לוקה. (סתם שמתי תמונה של הופי התינוקת כי היא חמודה ויפה מדיי)
לוסינדה
בהמשך היום, אחרי שהתאוששתי מסערת הרגשות שנגרמה על ידי כך שחזרה לי התמונה המשפחתית היחידה שלי באופן מסתורי, הלכתי לבקר ולהכיר את התינוקת החדשה. אספרנסה, בתם של מלווינה וניקו. הרי אין דבר שיכול להשכיח כל בעיה ולהעביר אותך לעולם אחר, חסר דאגות מתמימות ומתיקות תינוק. בחדר יושבים ביחד סביב התינוקת אמה מלווינה, אשר היא מוחזקת על ידה, טצ'ו, רמה, ואללי, יושבים על המיטה ואני על הרצפה, מתכופפת על ברכיי, סוגרת את המעגל סביב התינוקת הופי, כמו שאמה מכנה אותה. אספרנסה~תקווה ~הופ. המחשבה הראשונה שלי עליה הייתה- 'יפיפייה'. ללא ספק דומה ביופיה לאמה, אולם את עיניה הכחולות היא קיבלה מאביה. מלווינה סיפרה לנו חוויות מהג'ונגל; המצאות הישרדות של כריסטובל, חברותה עם החיות המקומיות, מוצרי טיפוח מאולתרים ששניהם עזרו לייצר... "וכך מהסוגי הצמחים האלה, כריס ואני יצרנו את אחד הפילינג הטובים ביותר בתעשייה. אני אומרת לכם, חבר'ה, אני הולכת לפרסם את זה ואהפוך למושיעה של כל נשות העולם!"
"כן כן," טצ'ו הפנה את תשומת הלב אליו, "אז מי יהיו הסנדקים?" הוא התעניין. מלווינה חשבה מעט ואז ענתה, "מהצד של נייקי- אין לי שום מושג, ומהצד שלי, מוני."אמרה ללא היסוס. "מוני?" שאלתי, הבחנתי שלא רק אני הייתי מבולבלת, אלא גם כל שאר הנוכחים. 'האם היא קרובת משפחה של מלווינה שאני לא מכירה?' "כן, מוני," מלווינה התחילה לענות בחיוך, "מוניטה , הקופיפה הקטנה שהכרתי בג'ונגל אשר הבטחתי לה שתיהיה הסנדקית של הופי..." היא הסבירה. "אההה.." טצ'ו אמר עדיין בפנים מבולבלות, אך מגיב כאילו הדבר שאמרה מלווינה הוא הגיוני ביותר. פניה של מלווינה התרחבו בחיוך כשנזכרה בה, "היא מקסימה.. קטנטונת כזו, הראש שלה דומה לקציצה." הנהנתי בחיוך, מנסה בכל כוחי לא להישבר ולצחוק. האישה הזאת מופלאה.
בדיוק אז נכנס לחדר ניקו, "מצוין, מצוין..." ניסה להשתלב בשיחה. "שלום, באתי לראות את בתי.." אמר כשספק התיישב על המיטה ספק נשען. "טוב, רציתי להיות איתה לבד." נישק את מצחה בעדינות. "אבל, טוב, הדודים שלה מארחים לה חברה." הוא הסתכל עלינו בחיוך. "כן, כן" רמה וטצ'ו הנהנו. הוא שב להסתכל על בתו. "הכל בסדר, נסיכה?" נישק את מצחה בעדינות פעם נוספת. מלווינה שחשבה שהתכוון אליה ענתה, "כן, הכל בסדר, אני כאן עם החבר'ה..." והנהנה בחיוך עדין. ניקו עטה הבעת בילבול על פניו לשניה בודדה ואז הבין, "לא, דיברתי אל התינוקת..." פניה של מלווינה כבר לא עטו את חיוכה היפה אלא האדימו במבוכה. "היא יפה ניקו," רמה הצביע על התינוקת, "אבל היא דומה לאמה." חיוכה של מלווינה חזר ללחייה, "אוי, תודה, חמודי." הודתה לרמה. זה היה יפה מצידו לעורר את רוחה מחדש. ניקו הנעלב ניסה להתגונן ולהגיד שהתינוקת דומה דווקא לו, אך ללא הצלחה. "בעיניים אולי." אמרתי בחיוך, וכולם הנהנו בהסכמה. "והאף שלה? קטן כזה, כמו כפתור..." ניקו ניסה להדגיש עוד נקודת דומי בינו לבין בתו. טצ'ו צחק, לא כל כך מסכים עם ניקו על כך. "סליחה, טצ'ו, סליחה," ניקו סובב את ראשו אליו, "יש לך משהו לומר על האף שלי?" שאל, מצפה לתשובה. מלווינה מיד החליפה את נקודת האש, "כן, האף שלה קטן, כמו שלי, זה נכון." ניקו המיואש רק אמר, "אוקיי, הבנתי." וחזר להתפעל מבתו.
YOU ARE READING
כמעט מלאכים ~ הנערה החדשה {1}
Novela Juvenilיום לפני חתונתם ניקולס באוור וסיילו מחיקו (אנחלס אינצ'אוסטי) - עדים למקרה נורא שבו נערה המותקפת ע"י אביה ומחליטים בו במקום לאמץ אותם למשפחתם. לוסינדה שחשבה שעתידה יתמלא סופסוף באור חדש, מופתעת לגלות שאמה המאמצת נעלמה באופן מסתורי כבר ביומה הראשון בב...
