אני אוהב אותך בריון שלי

1.8K 117 63
                                    

∆נ.מ אזמרלד נייב∆

"מתי שאתה רוצה להפסיק תגיד" רין הפך אותנו שוב ככה שאני אשב על ברכיו, הוא התיישר והכניס את ידיו מתחת לחולצה שלי, מחבק את גבי ומלטף את עורי בעדינות

"אני לא ארצה להפסיק" כרכתי את ידי מסביב לכתפיו, מלטף את עורפו ומעביר את ידי בין שערותיו השחורות

"בכל זאת" הוא תפס במותני

"אני אגיד לך" חייכתי אליו והורדתי את החולצה שלי, מחייך אליו ורוכן לעברו, מחכך את שפתינו אחת בשנייה "אבל תעשה כבר משהו, אני משתגע"

"זה בסדר גם אני" הוא צחקק ותפס בעורפי, מושך אותי אליו

"אהה!" צעקתי כשהוא הפך אותנו על המיטה והוריד ישירות את החולצה שלו

"צריך להיות בשקט אנחנו לא רוצים שמישהו יבוא לפה לעצור אותנו נכון?" הוא גיחך ורכן לעברי

"נכון" משכתי אותו במהירות והצמדתי את שפתינו

הוא צחק לתוך הנשיקה וזרק את החולצה על הרצפה

"אני הולך להוריד לך מכנסיים, אם אתה מרגיש לא בנוח תגיד לי" הוא לחש כשניתק את הנשיקה לשנייה והעביר את ידיו לירכי החיצוניות, שפתיו עברו לנשק את צווארי ואת כתפי, מקשטות אותו בסימנים שלא ידעתי שכל כך אוהב, הזזתי את ידי מגופו ופתחתי את קשר מכנסיי, מרים את מותני ועוזר לו להוריד אותם

"אתה בסדר?" הוא לחש לצווארי, ממשיך ללקק אותי וגורם לי לשחרר צלילים לחדר השקט "אני יכול להמשיך?"

"תפסיק לשאול" הצמדתי את שפתיו המעגנות לצווארי, גונח בשקט "אני רוצה את זה"

"אוקי" הוא גיחך, נשימותיו החמות מצמררות את עורי

שחררתי את ידי צווארו והעברתי אותם על גופו, מלטף את קוביות בטנו ואת בטנו התחתונה, מגיע באיטיות למכנסיו, משחק עם הגומי שלו

"תוריד אותם" לחשתי לו בהתחננות, שפתיו לא מפסיקות להתעלל בעורי ולגרום לי לשחרר גניחות לחדר החם והמחניק "ותפסיק להתעלל בי"

"בסדר איזי שלי" הוא צחק ונעמד על ברכיו, משחרר את קשר מכנסיו ומוריד אותם מגופו, נשאר רק עם תחתונים כמוני

"מה עשיתי שאתה מגיע לי?" נשכתי את שפתי התחתונה כשסקרתי את גופו

"הייתה אתה" הוא חייך אלי והתכופף בחזרה אליי, ידיו כולאות אותי בניהן "אתה בסדר בינתיים?"

"אמרתי לך להפסק לשאול נכון?" כרכתי את ידי מסביב לגבו, מעביר את אצבעותיי בליטופים עדינים עליו "אני מושלם, אם לא אני אגיד"

הוא הניד בראשו למרות החיוך שעל פניו והזיז את אחת מידיו על צד גופי, מלטף במגע מצמרר ותופס בירכי, מפסק את רגליי ולא מנתק את קשר עינינו לשנייה, מסתכל לראות אם ניצוץ הפחד הקטן ביותר יצוץ בהם

why we can't?Where stories live. Discover now