#נ.מ אזמרלד נייב#
תפסתי בידו של רין בחוזקה ובלעתי את רוקי, אני לא מאמין שאני כאן, אני באמת כאן אחרי כל הזמן הזה
"אתה יכול לעשות את זה בייבי" רין חייך אליי, הוא ליטף את גבי בעדינות ומחץ את כף ידי השלובה בשלו כתמיכה "ואני יהיה פה אם תצטרך"
נשמתי עמוק והתקדמתי קדימה באיטיות, עובר בין כמה עצים ושיחים ונכנס לכפר של המשפחה שלי, הכפר שגדלתי בו, הכפר שנשברתי בו, הכפר שכמעט מתתי בו
כל המבטים של משני הצורה שהסתובבו בחוץ נפלו עליי
רובם מכירים אותי, נערים ונערות שגדלו איתי כל ילדותם, אלו שראו אותי כל יום, כל יום מת באיטיות עד שנעלמתי לגמרי, ביום אחד מבלי להגיד כלום לאף אחד פשוט לא קיים יותר
"איזי?" שמעתי קול מאחורי, קול מרגיע ומלטף שלא שמעתי כבר הרבה מאוד זמן, יותר מידי זמן "איזי זה באמת אתה?"
הסתובבתי וראיתי אותה
שיערה בצבע זהוב כמו שלי קלוע בצמה שנפלה על גבה, עיניה החומות והשמחות נצצו מדמעות, כרגיל היא לבשה שמלה מרופטת שהייתה מלוכלכת בקצותיה עקב העבודת האדמה שעשתה, בידיה הימנית היה סל שכל הירקות שבתוכו נפלו והתלכלכו מהאפר, היא נראתה כמו תמיד, כאילו דבר לא השתנה, כאילו יום לא עבר, כאילו לא עברו שנתיים מאז שראיתי אותה בפעם האחרונה, כאילו אני עדיין נער קטן שהיא צריכה לשמור עליו מהעולם
נשכתי את שפתי הרועדת ועזבתי את ידו של רין, שילבתי את ידיי והכנסתי אוויר לגופי, מנסה להשתלט על הדמעות שהציפו את גרוני
"פעם אחרונה שבדקתי זה היה השם שלי" חייכתי חיוך עצוב אבל היא למרות הדמעות הרבות שנפלו מעינייה חיוך ענקי התפרס על הפנים שלה
"בן שלי!" היא משכה אותי לחיבוק חזק וצמוד "גדלת כל כך יפה"
ריחה הנשכח תקף אותי והציף את עיניי בדמעות, מטשטש את ראיתי בקלות
"אני כל כך התגעגעתי אלייך" היא לחשה באוזני בקול רועד, מצמידה אותי אלייה בחוזקה ולא משחררת, הפעם היא לא משחררת "כל כך דאגתי שאני לא אראה אותך יותר, דאגתי שלא תסתדר לבד"
"אני לא לבד אמא" כרכתי את ידי סביבה, מחזיק אותה בחוזקה, לא ניסיתי לעצור את הדמעות, ידעתי שזה יהיה מיותר לגמרי "יש לי את הבריון שלי"
היא התרחקה ממני, תפסה בשתי צידי פני, היא ניגבה את הדמעות שלי וסרקה את פניי "בריון?"
חייכתי וסובבתי את פני לרין
"כן" צחקקתי כשראיתי את החיוך המושלם שעל פניו והושטתי לו את ידי
הוא תפס בכף ידי ומשכתי אותו קרוב לאימי
"זה רין אמא" צחקתי כשהוא עזב את ידי, נעמד מאחורי וחיבק את מותני "הוא השד שלי, הוא הזיווג שלי"
YOU ARE READING
why we can't?
Romance∆גמור∆ איזי. אזמרלד. איז. אותו בן אדם שעבר כל כך הרבה.. ובהרבה הכוונה להרבה הוא נפגע מהאנשים הכי קרובים עליו ולא סומך עכשיו על אף אחד.. הוא מתרחק ומדחיק, הוא לא מאמין ומשקר לעצמו מנסה לשכנע את עצמו שהכל בסדר, שהוא בסדר מתי הוא יקבל את השברים שלו? מת...
