∆נ.מ אזמרלד נייב∆
"ככה נגמר הסיפור?" רין הרים גבה והסתכל עליי
"כן" חייכתי והנחתי את הספר שהקראתי לו בצד, ראשו נח על יריכי בזמן שאני נשענתי על קיר הגג
"סוף מוזר" הוא הסתובב על צידו, פניו מופנות לבטני
"מה מוזר בזה? אני חושב שזה סוף יפה" העברתי את ידו בשערו השחור
"אבל למה הם לא יכלו להיות ביחד בסוף, כאילו כן הדמות הראשית קיבלה את עצמה ולמדה אבל לא הבנתי מה הבעיה שהם יהיו ביחד" הוא נאנח ועצם את עיניו
"בגלל שלא הייתה להם את האפשרות, העולם היה נגדם" חיוכי ירד "חוץ מהם אף אחד לא רצה שהם יהיו ביחד, אפילו לא המשפחות שלהם"
"זה שטות" רין התיישב "אם הם אוהבים אחד את השני אין לאף אחד שום זכות להגיד להם כלום, הם לא צריכים להקשיב לאף אחד"
"אני לא יודע רין, יש כאלה שחייבים להקשיב למשפחות שלהם יש כאלה שאין להם אפשרות אחרת" אמרתי בקול שקט וקיפלתי את ברכי אליי
"אם הוא באמת היה אוהב אותו הוא לא היה מקשיב לאבא שלו והוא היה בורח ביחד עם הדמות הראשית" רין נשען לידי
"לפעמים אין אפשרות רין" הנחתי את ראשי על ברכי "יש כאלה שאין להם לאן לברוח"
"אתה אומר את זה כאילו אתה יודע" רין גיחך
"כי אני יודע" לחשתי ונשמתי עמוק, אין יותר למה להסתתר, אין יותר איך, אבל איך אני אספר לו את הכל איך אני אסביר לו אני לא יכול
"מה?" הוא הסתובב אליי במהירות
"משני צורה מגלים מי יהיו הזיווג או ההתאמה שלהם בגיל 15 כשאבא שלי גילה שהבן זוג שלי לא משנה צורה הוא.. אתה יודע ואז הוא זרק אותי פה" בלעתי את רוקי כשאמרתי את השקר, אני לא יכול לספר לו את זה, אני לא יכול לספר לו כמה שבור אני, אני לא יכול שהוא יברח, עד שסוף סוף מישהו לידי עד שיש מישהו איתי אני.. אני לא יכול
"איזי" רין הניח את ידו על כתפי
"בגלל זה כל כך פחדתי להתקרב אלייך בהתחלה, לא יכולתי להתקרב לאף אחד מהפחד שזה יקרה שוב" ליקקתי את שפתי היבשות
"אתה לא חייב להמשיך איזי זה בסדר" הוא לחץ על כתפי
"לא אני רוצה" הנחתי את ידי על ידו והורדתי אותה מכתפי "כשרק הגעתי לפה ידעתי ארבעה דברים, אני צריך להיות ילד טוב כי אחרת זה יקרה שוב, אני צריך להתנגד למי שאני כי אסור לי לאהוב בנים, אני צריך לקחת את הכדורים שלי כי אסור שיראו כמה שבור ודפוק אני וזה שאני צריך להיות הילד המושלם בשביל אבא שלי, לא משנה כמה אני אפגע בדרך, אתה מוכיח לי אחרת, עכשיו אני מבין שלא צריך להיות לי אכפת ממנו אני לא לידו הוא לא יכול לאיים עליי יותר אבל זה עדיין קשה רין, אני עדיין מפחד, כל יום כשאני אוכל אני חושב אם באמת הייתי צריך לאכול את הקלוריה הזאת, כל מעשה שאני עושה אני חושב עליו אחר כך עשרים פעמים שוב ועל כמה שיכולתי להיות טוב יותר, אני חושב על כל משפט שאני אומר, אני חושב עליו לפני שוב ושוב וגם אז אני מתחרט בגלל שאולי אמרתי יותר מידי או ששיתפתי יותר מידי, אפילו עכשיו אני מתחרט על מה שאני אומר רין, לפעמים אין אפשרות לברוח מההורים שלך"
YOU ARE READING
why we can't?
Romans∆גמור∆ איזי. אזמרלד. איז. אותו בן אדם שעבר כל כך הרבה.. ובהרבה הכוונה להרבה הוא נפגע מהאנשים הכי קרובים עליו ולא סומך עכשיו על אף אחד.. הוא מתרחק ומדחיק, הוא לא מאמין ומשקר לעצמו מנסה לשכנע את עצמו שהכל בסדר, שהוא בסדר מתי הוא יקבל את השברים שלו? מת...
