∆נ.מ אזמרלד נייב∆
"אמא מה את עושה?" אמרתי בעייפות שראיתי את אמא שלי מעליי
"איזי שלי אתה חייב לקום מהר" היא לחשה ומשכה אותי בעדינות לישיבה
"מה קרה?" נעמדתי והסתכלתי עליי
"הכנתי לך תיק חמוד שלי" אמא שלי הוציאה לי בגדים מהארון "תחליף בגדים מהר אתה צריך לצאת מפה"
"מה זאת אומרת לצאת מפה?" הורדתי את החולצה שלי
"אבא שלך הוא-" היא הנידה בראשה "אתה חייב ללכת"
היא הורידה אותי במדרגות ונעמדה איתי ליד הדלת
היא הושיטה לי תיק קטן
רעש נשמע מלמעלה
"איזי תקשיב לי טוב אתה צריך עכשיו ללכת לתחנת האוטבוס ולעלות על האוטובוס הראשון תיסע עד התחנה האחרונה איזי" היא אמרה במהירות "אתה תגיע לפנימייה אתה רשום שם כאזמרלד ליק, אתה לא חוזר לפה איזי, אתה שומע? אתה לא חוזר לפה"
"איזי?" קולו של אבי נשמע
"תרוץ איזי" אמא שלי פתחה את הדלת ודחפה אותה "אני אוהבת אותך, בבקשה תמצא את המקום שלך, עכשיו תרוץ"
"איפה אתה איזי?" קולו של אבי נשמע קרוב יותר ויותר
הסתכלתי על מבטה המפוחד של אימי
לא התווכחתי איתה, פשוט רצתי, רצתי הכי מהר שאני יכול
∆_∆
התעוררתי בבהלה
זה היה רק חלום, זה היה רק חלום
הסתכלתי מסביבי
הייתי באוטובוס, הוא היה כמעט ריק
זה לא חלום, זה באמת קורה, זה אמיתי
לא זה לא, זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות אמיתי, בוודאות הייתה סיבה אחרת, הוא לא רצה להרוג אותי
הזזתי את מבטי לחלון והסתכלתי על הנוף המשתנה
העצים והנהרות שהייתי רגיל לראות התחלפו בביניינים רבים ואז שוב פעם בשדות רחבי ידיים
אנשים ירדו ואחרים עלו וירדו שוב
אבל אני נשארתי
המשכתי להסתכל על הנוף
נוסע הכי רחוק מכל מה שאני מכיר
האוטובוס כמו שאמא שלי אמרה נעצר מול פנימייה גדולה בעלת שלושה בניינים גדולים ומפחידים מאוד
"התחנה האחרונה כולם לרדת" הנהג צעק
ירדתי במהירות יחד עם עוד חמישה נערים ושני נערות שנכנסו ישירות לפנימייה
אני נשארתי לרגע בחוץ מסתכל עלייה
"אתה חדש פה?" ילדה נמוכה עם שיער כתום ונמשיים הרימה גבה "כן אתה חדש פה, אולי היא נראת מפחידה אבל בכללי היא ממש טיפשית כמו בית ספר רגיל"
YOU ARE READING
why we can't?
Romance∆גמור∆ איזי. אזמרלד. איז. אותו בן אדם שעבר כל כך הרבה.. ובהרבה הכוונה להרבה הוא נפגע מהאנשים הכי קרובים עליו ולא סומך עכשיו על אף אחד.. הוא מתרחק ומדחיק, הוא לא מאמין ומשקר לעצמו מנסה לשכנע את עצמו שהכל בסדר, שהוא בסדר מתי הוא יקבל את השברים שלו? מת...
